מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית

Share |

מספר מודלים, המנסים להגדיר ולתאר את מושג הא.ר, פותחו בשנים האחרונות. מאייר ועמיתיו הבחינו בין שני סוגי מודלים לא.ר: מודלים של יכולת ומודלים מעורבים (Mayer, Salovey & Caruso, 2000). מודלים של יכולת (ability models), מתמקדים בכשרון עיבוד הידע הרגשי. מודלים מעורבים (mixed models), מגדירים א.ר כמושג מגוון, הכולל היבטים של אישיות, גורמים מוטיבציונים ונטיות רגשיות וזאת, בנוסף ליכולת מנטלית.

מודלים של יכולת

מודל היכולת העיקרי לא.ר הוא המודל הארבע-גורמי של מאייר וסלווי. הם הרחיבו בשנת 1997 את הגדרתם הראשונית, (משנת 1990, שתוארה לעיל), לא.ר, כאשר כעת הם מגדירים א.ר כמערכת של יכולות עיבוד מידע, המקובצות לארבעה גורמים: (1) "היכולת לתפוס בדייקנות, להעריך ולבטא רגשות; (2) היכולת להסתייע ברגשות לתהליכי חשיבה; (3) היכולת להבין רגשות וידע רגשי; (4) והיכולת לווסת רגשות כדי לקדם צמיחה רגשית ואינטלקטואלית". המודל מציג את ארבע הגורמים הרגשיים באופן הירארכי, כשהיכולות הגבוהות והמורכבות יותר מתבססות על היכולות הנמוכות והפשוטות יותר (Mayer & Salovey, 1997). תיאור מפורט של ארבעת הגורמים והיכולות הכלולות בהם מופיע בטבלה 1.

טבלה 1: מודל יכולת ארבע גורמי לא.ר (מתוךCaruso, Mayer & Salovey., 2002a; Mayer et al., 2000 )
שם הגורם היכולות הכלולות בגורם
גורם 1: תפיסה, הערכה וביטוי של רגש (תפיסת רגש, נקרא גם זיהוי רגש)
  • זיהוי רגשות במצבים גופניים, תחושות ומחשבות
  • זיהוי רגשות אצל אנשים אחרים, ציורים ועבודות אומנות באמצעות שפה, קול, מראה והתנהגות.
  • ביטוי רגשות וצרכים הקשורים לרגשות אלו, באופן מדויק
  • הבחנה בין ביטויים רגשיים מדוייקים ולא מדוייקים, או כנים ולא כנים.
גורם 2: שימוש ברגש לקידום חשיבה (שימוש ברגש, נקרא גם הטמעת רגש בחשיבה וסיוע רגשי בחשיבה)
  • יצירת רגשות המסייעים לקבלת החלטות, שיפוט וזכרון;
  • שימוש במצבי רוח משתנים כאמצעי לשקילת זויות ראיה שונות;
  • רתימת רגשות שונים כדי לעודד גישות שונות לפתרון בעיות (לדוגמא, להשתמש במצב רוח שמח כדי לעזור ביצירת רעיונות חדשים ויצירתיים)
גורם 3: הבנת מקורות ותוצאות הרגש (הבנת רגש)
  • שיום רגשות וזיהוי קשרים בין הרגשות
  • פירוש משמעויות של רגשות ונסיבותיהם
  • הבנת תחושות מורכבות
  • הבנת מעברים בין רגשות
גורם 4: ניהול רגש בעצמי ובאחרים (ניהול רגש, נקרא גם ויסות רגש)
  • פתיחות לתחושות, נעימות ולא נעימות
  • כולת לעסוק ברגש או להתנתק ממנו, בהתאם לתועלת או האינפורמטיביות שבו
  • פתרון בעיות טעונות רגשית, ללא הדחקה הכרחית של הרגשות השליליים
  • ניהול רגש בעצמי ובאחרים: מיתון רגשות שליליים והגברת רגשות חיוביים

הרציונל המכתיב את הסדר ההיררכי של הגורמים קובע שאדם חייב להיות מסוגל לזהות ולבטא רגש על מנת ליצור רגשות למשימות מסוימות ואז יכולות פרוצדורליות אלה יובילו להבנה דקלרטיבית טובה יותר למקורות והתוצאות של הרגשות. זאת ועוד, הויסות הפנימי של מצבו הרגשי של האדם וההשפעה על הסביבה כדי לווסת את הרגשות העצמיים ורגשות הזולת, תלויים במיומנויות של שלושת הענפים הקודמים. נטען שאנשים בעלי א.ר גבוהה יתקדמו מהר יותר ליכולות הגבוהות, ויתמחו ביכולות גבוהות רבות יותר מאנשים בעלי א.ר ממוצעת ונמוכה. Mayer, Salovey & Caruso הפרידו מאוחר יותר (a2002) בין סוגי יכולות רגשיות פנימיות ופרוצדורליות יותר (או מרומזות, כמו בשני הגורמים הראשונים - תפיסה ויצירת רגשות) לבין סוגי ידע רגשי מוכוון חיצונית ודקלרטיבי (או מפורש, כמו בשני הגורמים האחרונים - הבנת אירועים רגשיים וויסות פעיל של רגש ומצבים רגשיים). שני הגורמים הראשונים מתמזגים ליצירת המרכיב ההתנסותי של א.ר ושני הגורמים האחרונים מתקבצים יחד כדי ליצור את המרכיב האסטרטגי של א.ר (Mayer Salovey & Caruso., 2002b).

מודלים מעורבים

ההסכמה על המסגרת התיאורטית של המודלים המעורבים לא.ר הרבה פחות רחבה (לעומת מודלי היכולת), כאשר קיימים מספר מודלים מעורבים מתחרים לא.ר. המודל המעורב הידוע ביותר (MacCan, Matthews, Zeidner & Roberts., in press) הוצע על ידי בראון (Bar-On, 1997). בראון מעדיף את המונח "אינטליגנציה לא קוגניטיבית" לעומת "א.ר" והוא מגדיר אותה כ - "מערך של יכולות, כשירויות ומיומנויות רגשיות וחברתיות, המאפשרות לאנשים להתמודד עם דרישות יומיומיות ולהיות יותר אפקטיביים בחייהם האישיים והחברתיים" (Bar-On, Tranel, Denburg & Bechara, 2003). מודל זה מבוסס על ראיה רחבה של רווחה נפשית ומתייחס לחמישה תחומי תפקוד: מיומנויות תוך-אישיות, הכוללות מודעות לרגשות, אסרטיביות, הבעת רגשות ורעיונות, קבלה עצמית, הגשמה עצמית ועצמאות; מיומנויות בין-אישיות, הכוללות את היכולת להיות מודע, להבין ולהעריך את רגשות הזולת, אמפתיה, אחריות חברתית ויכולת לבסס ולתחזק מערכות יחסים חברתיות ומספקות הדדית; כושר הסתגלות, הכוללים בוחן מציאות תקין, שהנו יכולת לאמת רגשות עצמיים עם רמזים חיצוניים אוביקטיביים ולהעריך בדייקנות מצב נוכחי, גמישות לשנות רגשות ומחשבות עצמיים במצבים משתנים ויכולת לפתור בעיות אישיות ובין אישיות; התמודדות עם לחץ, הכוללת יכולות להתמודד עם לחצים ולשלוט בדחפים וברגשות חזקים ומצב רוח כללי, הכולל אופטימית כללית, אושר, יכולת הנאה עצמית והנאה מהזולת ויכולת להרגיש ולהביע רגשות חיוביים. מודל מעורב ידוע נוסף לאינטיליגנציה רגשית הינו המודל של גולמן שספריו העלו את הפופולריות של המושג אינטיליגנציה רגשית בתודעה הציבורית ועוררו גל מחקרים בתחום בשנים האחרונות (Goleman, 1995, 1998). גולמן מגדיר א.ר ככוללת כל מאפיין אישי רצוי שלא מיוצג על ידי אינטליגנציה קוגניטיבית. מודל כישורי האינטליגנציה הרגשית של גולמן, כולל 20 כישורים רגשיים (שזוהו במחקרים פנימיים במאות תאגידים וחברות כחשובים ביותר לביצוע אפקטיבי בעבודה), המחולקים על ידי שני מימדים (יכולת - זיהוי רגש לעומת וויסות רגש ומטרה - עצמי לעומת אחרים) לארבעה תחומים (מודעות עצמית, מודעות חברתית, ניהול עצמי וניהול מערכות יחסים). טבלה 2 מפרטת את הכישורים הרגשיים, לפי ארבעת התחומים.

טבלה 2: מודל הכישורים הרגשיים של Goleman (מתוך 2001Goleman, )
  עצמי (כישורים אישיים) אחרים (כישורים חברתיים)
זיהוי מודעות עצמית
  • מודעות עצמית רגשית
  • הערכה עצמית מדויקת
  • ביטחון עצמי
מודעות חברתית
  • אמפאתיה
  • מוכוונות לשירות
  • מודעות ארגונית
ויסות ניהול עצמי
  • שליטה עצמית רגשית
  • זכאות לאמון
  • אחריות
  • סתגלנות
  • מניע הישג
  • יוזמה
ניהול מערכות יחסים
  • פיתוח אחרים
  • השפעה
  • תקשורת
  • ניהול קונפליקטים
  • מנהיגות בעלת חזון
  • זירוז שינוי
  • בניית קשרים
  • עבודת צוות ושתוף פעולה

נראה כי בעוד שמודל היכולת של Mayer ועמיתיו (1997), שתואר לעיל, מתמקד ביכולת קוגניטיבית רגשית ומתייחס לא.ר כאל כושר, המודלים המעורבים שתוארו (Goleman, 2001; Bar-On, 1997), כוללים גם תכונות אישיות (כגון: בטחון עצמי, אסרטיביות, עצמאות, אמפאתיה, יוזמה, אופטימיות כללית) וגורמי מוטיבציה (כגון: מניע הישג), המצטרפים ליכולת המנטלית ותופסים א.ר כשילוב של תכונות אישיות וכישורים. המודל הארבע גורמי של מאייר וסלווי הוא מהבודדים המציגים המשגה מקיפה של א.ר, (לדעת MacCan et al., in press), לכן מחקר זה מגדיר א.ר לפי מודל זה (Mayer & Salovey, 1997).

תודות | תקציר | התפתחות מושג האינטליגנציה הרגשית | מדדי אינטליגנציה רגשית | ההשפעה של אינטליגנציה רגשית על הביצוע התעסוקתי והאפקט | נבדקים | כלים | מהלך המחקר | קשיים מתודולוגיים | תוצאות | תיאור המדגם | נטיות מרכזיות במשתני המחקר | קשרים בין אינטליגנציה רגשית ומדדים צה'ליים נוספים | השערה 1: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה כללי | השערה 2: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ותכונות אישיות | השערה 3: קשרים בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | השערה 4: תוקף ניבוי מוסף | דיון | קשר בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | תוקף מבנה של ה - MSCEIT | נקודות חוזק נוספות ב - MSCEIT | נקודות חולשה נוספות ב - MSCEIT | מגבלות המחקר | המלצות למחקרי המשך | השלכות יישומיות | סיכום ומסקנות | מקורות | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית | תיאור המחקר הנוכחי | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 58747.14 שניות.