המלצות למחקרי המשך

Share |

קשר בין אינטליגנציה רגשית והצלחה תעסוקתית

כאמור, יש מעט מאוד מחקרים, העוסקים בקשר שבין א.ר ותפקוד בעבודה מעל ומעבר לגורמי אינטליגנציה כללית ואישיות. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להכריע בסוגיית תוקף הניבוי המוסף של מדדי א.ר.

המשימה הבסיסית ביותר של מחקר תוקף הוא להראות שמדד א.ר מבחין בצורה מהימנה בין קבוצות של מבצעים נמוך וגבוה בקריטריון מסוים הקשור לעבודה. מחקרים כאלה צריכים להתמקד בניבוי הצלחה גם בין עבודות וגם בתוך עבודות, תוך זיהוי של העיסוקים בהם א.ר חשובה יותר או פחות (Zeidner et al., in press).

ראשית, צריך לבחור סביבה תעסוקתית, בה א.ר רלוונטית. Matthews ועמיתיו (2003a) סוברים שכדאי לשקול הערכת א.ר כאשר: 1. סביבת המשימה מעוררת רגשות שליליים. א.ר עשויה להיות הכי מנבאת בסביבות מלחיצות, בהם חרדה או כעס, עלולות להפריע לביצוע. 2. לביצוע המשימה יש מרכיב בינאישי. תוקף הניבוי עשוי להיות גבוה ביותר במשימות הדורשות תקשורת עם חברי הצוות והבנת האמונות והכוונות של הזולת. 3. התוכן הרגשי של המצב מפורש (ברור) ולא חבוי. מבחני א.ר מודדים כיום ידע הצהרתי ולא פרוצדורלי של ניהול רגש. 4. סביבת המשימה לא מוכרת. א.ר עשויה להיות הכי רלוונטית (בדומה לאינטליגנציה כללית) להתמודדות עם אתגרים רגשיים חדשים; גם אדם בעל א.ר נמוכה יכולים לרכוש מיומנויות של התמודדות עם אתגרים מוכרים, עם תרגול מתאים.

ראוי לציין שהסביבה התעסוקתית במחקר זה עונה על שני הקריטריונים הראשונים (הסביבה התעסוקתית הצבאית מעוררת גם רגשות שליליים ותפקיד הפיקוד הזוטר כמובן מערב מרכיב בינאישי), אך היא אינה עונה על שני הקריטריונים האחרונים (התוכן הרגשי די חבוי וסביבת המשימה מוכרת), כך שרצוי בעתיד לתכנן מחקרים בסביבה העונה על כל הקריטריונים שצוינו לעיל.

שנית, צריך לבחון את התוקף של א.ר בניבוי מערך רחב יותר של קריטריונים משמעותיים, תוך שימוש גם בקריטריונים אובייקטיביים כמו מכירות, העדרות מהעבודה וכו', מעבר לקריטריונים הסובייקטיביים של הערכת ממונה ועמיתים, ששימשו במחקר זה. יתכן שצריך לשנות במידת מה קריטריונים אלו על מנת לשקף את החשיבות של גורמים רגשיים בעבודה. בכל מקרה, הקריטריון אמור להיות מהימן, תקף ורלוונטי לארגון (Zeidner et al., in press). זאת ועוד, יתכן שא.ר עשויה לנבא התנהגויות קריטריון שונות בהקשר ארגוני, מאלה המנובאות על ידי אינטליגנציה כללית, כך שכדאי גם להשתמש בקריטריונים נוספים (Zeidner et al., in press). למשל, קריטריון של שחיקה בעבודה. נטען שויסות רגשי יפחית את פוטנציאל השחיקה בעבודה (Grandey, 2000) , כך שא.ר עשויה לנבא שחיקה בתפקיד (Van Rooy & Viswesvaran, in press).

בהתייחס לבחינת האיכות הפסיכומטרית של ה - MSCEIT, צריך לחקור את הקשרים בין הגרסאות השונות של מבחני הביצוע של Mayer ועמיתיו, על מנת לבנות גוף ידע עקבי בתחום. זיידנר ועמיתיו ציינו שהנושא המטריד ביותר בהופעת ה - MSCEIT היא ההתעלמות של מחבריו מהליך סטנדרטי בפיתוח מבחנים פסיכולוגים. מחברי מבחני אנטליגנציה מבוססי היטב (כמו Wechsler; Stanford-Binet) תמיד מראים שהגרסאות החדשות יותר מתואמות משמעותית עם גרסאות קודמות כצעד ראשון בפיתוח גרסאות משופרות. ללא מידע כזה, זה אפשרי לחלוטין, שמה שנמדד בכל גרסה שונה לחלוטין. דבר שהופך את הקיבוץ של גוף ידע, שמסביבו מושג כמו א.ר עשוי להתמזג, בלתי אפשרי. למיטב ידיעתם, מידע על החפיפה בין ה - MEIS ושתי גרסאות ה - MSCEIT לא נאסף. יתכן לחלוטין שעם כל השינויים שבוצעו בגרסאות הללו (ברמת הפריט, תת המבחנים והסקאלה) מושגים שונים לחלוטין נמדדים. עד שלא יערך מחקר כזה לא ניתן להסיק מגרסה אחת לאחרת (Zeidner, Matthews & Roberts, 2001).

שיפור ה - MSCEIT

לא סביר שמדדי דיווח עצמי ישמשו אי פעם כלי הערכה תקף, פשוט בגלל נושאים הקשורים לזיוף ואימון, בצירוף החפיפה הגבוהה עם תכונות אישיות, לא סביר שמדדי דיווח עצמי יוסיפו תוקף מוסף משמעותי, מעל ומעבר למדדי אישיות ואינטליגנציה כללית. במובן זה מדדי ביצוע הם ללא ספק מועמדים אטרקטיביים יותר כחזאים תעסוקתיים (MacCan et al., in press), כשב - MSCEIT (מבחן הביצוע העדכני ביותר) תולים את התקוות הגדולות ביותר. אך למבחן זה יש מספר בעיות שחייבים לפתור על מנת לשפר את תוקף הניבוי שלו.

הבעיה המרכזית בשימוש במבחני ביצוע לא.ר היא ציינון הפריטים, כאשר אף אסטרטגיית ציינון לא מספקת באופן מוחלט (Zeidner et al., 2001). למרות שב - MSCEIT התגברו על בעיות ההתאמה בין שתי שיטות הציינון, הבעיה העקרונית של ציינון מבחנים כאלה עדיין נשארת גם במבחן זה וכך גם הבעיה בשיטת המומחים והבעיות הסטטיסטיות של ציינון על ידי קונצנזוס (Matthews et al., 2003b).

הבעיה העקרונית בשיטות ציינון אלו היא שציון במבחן עשוי לשקף, לפחות בחלקו, קונפורמיות עם נורמות חברתיות - תרבותיות הנוגעות לרגשות, במקום יכולת אמיתית, כאשר ההערכה של המומחים והלא מומחים (קונצנזוס) גם יחד, עשויה להיות מושפעת מנורמות אלו (Zeidner et al., 2001). כל עוד שאין תשובות אובייקטיביות למבחני א.ר, מבחנים אלו לא עומדים בדרישות של מבחני אינטליגנציה (Roberts et al., 2001)

הבעיה בשיטת המומחים היא שיש רק מידע ראשוני (מחקר אחד שנערך על ידי Mayer ועמיתיו, 2003) על כך שהידע האקדמי של מומחים בתחום הרגש מאפשר הערכה מהימנה יותר (לעומת שיטת הקונצנזוס) של מיומנויות פרוצדורליות העשויות לתרום ליכולת רגשית וגם זה רק בתחומים בהם המחקר ביסס קריטריון ברור לתשובות (Matthews et al., 2003b).

בעיה נוספת בשיטת הקונצנזוס (Matthews et al., 2002) היא שהיא מונעת ניתוח המבוסס על קושי פריטים שמהווה יסוד מרכזי בפיתוח מבחני אינטליגנציה. באופן נורמלי, פריטים בעל קושי משתנה נדרשים על מנת להבטיח מהימנות מדד ברת השוואה על פני הטווח המלא של היכולות. ציינון על ידי קונצנזוס שולל מראש, זיהוי של פריטים קשים, שבהם, לדוגמא, רק 10% הנבחנים המוכשרים ביותר בוחרים בתשובה הנכונה ותשובת הקונצנזוס שגויה. כתוצאה מכך מבחן ה - MSCEIT יעיל יותר בסינון "טפשות רגשית" מאשר בהבחנה ברמות א.ר בקצה העליון של הטווח (כלומר האדם המחונן רגשית).

זאת ועוד, מקאן ועמיתיו הראו שלמבחנים מצויננים על ידי קונצנזוס יש רמות גבוהות מאוד של קורטוזיס והטיה שלילית (skew) ולכן ניתוחים סטטיסטיים המניחים התפלגות נורמלית לא יכולים להיות מיושמים במקרה כזה, בצורה תקפה. מיון בקצה העליון של הסקאלה הופך קשה מאוד, מכיון שרוב הקבוצה מקובצת יחד בקצה העליון של הסקאלה. הם הדגימו שהציונים יכולים להיות נורמלים רק אם מהימנות הסקאלה נמוכה, כך שאנשים שונים משיגים ניקוד גבוה בפריטים שונים. נראה שמבחני המצוייננים על ידי קונצנזוס לא יכולים להיות גם מהימנים וגם עם התפלגות נורמלית (MacCan et al., in press).

בעית הציינון על ידי קונצנזוס, באה לידי ביטוי בעיקר בגורם 1 - תפיסת רגש. גם במחקר זה וגם במחקרים אחרים נמצאו קשרים אפסיים בין גורם זה מצויינן על ידי קונצנזוס ומדדי אינטליגנציה כללית מסורתיים או שאר מבחני זיהוי הרגש זהים קונספטואלית לתפיסת רגש ב - MSCEIT, אך מצויננים אובייקטיבית, (כמו מבחני ה - RAFL וה - JACBART). מכיון שלמדד אחר של זיהוי רגש בפני אדם יש מתאם של r=.80 עם גרסה מוקדמת של ה - JACBART (McIntire, Danforth & Schneider, 1999) ונראה שמדדים עם ציינון אובייקטיבי של יכולות זיהוי רגש קשורים בצורה ברורה יותר לאינטליגנציה כללית מאשר מדדים עם ציינון קונצנזוס (MacCan et al, in press) הבעיה כנראה טמונה במבחני תפיסת רגש של ה - MSCEIT. כך שיש לגורם זה תוקף מתכנס נמוך ולכן מבחני תפיסת רגש מבוססי קונצנזוס לא מודדים, למעשה, יכולת רגשית (MacCan et al., in press). כמו כן במטה אנליזה, המבוססת על 21 מדגמים ו - 3484 נבדקים (Van Rooy & Viswesvaran, in press) נמצא שלגורם זה נמצא תוקף הניבוי הנמוך ביותר (.15) מבין ארבעת גורמי ה - MEIS (.21-.27).

נראה, שללא ספק, תידרש תנופה מחקרית אמיתית כדי לפתור את בעיות הציינון במחקרים עתידיים של א.ר. כיוון אפשרי אחד הוא הגברת המחקר על שיטת המומחים, שבמחקר חדש (Mayer et al., 2003) נמצאה כטובה יותר משיטת הקונצנזוס בתחומים בהם המחקר ביסס קריטריון ברור לתשובות. אם מחקרי המשך יאששו ממצאים אלו יתכן שבעתיד תהפוך להיות להיות השיטה המקובלת למבחני ביצוע של א.ר.

כיוון אפשרי נוסף, שדורש עבודה רבה יותר, הוא שיתכן שצריך לשלב ב - MSCEIT תת מבחנים מתחומים אחרים של מחקר (כמו ה - JACBART), המצויינים השיטה אובייקטיבית יותר, וכך להשיג מדדים עם תוקף מתכנס טוב יותר (MacCan et al., in press).

קשרים אפסיים עם אינטליגנציה כללית נמצאו גם לגורם 2 - שימוש ברגש, במחקר זה ובמחקרים אחרים, כך שהתוקף המתכנס (ותוקף המבנה) שלו נמוכים (MacCan et al., in press). כמו כן הועלתה הרבה ביקורת מהנבדקים במחקר זה על מבחן התחושות (המודד שימוש ברגש). הם טענו שקשה להם להתאים בין רגש לתחושות אחרות (כמו צבעים, חום וכו') והם למעשה ניחשו מהי התשובה הנכונה.

לסיכום, נראה שמבחני התפיסה והשימוש ברגש הם בעלי תוקף מבנה בעייתי במחקר זה ובמחקרים אחרים (MacCan et al., in press), כאשר מבחני הבנה וניהול רגש בעלי תוקף מבנה סביר ולכן תולים בהם יותר תקוות. נראה ממחקר זה ומחקרים אחרים על ה - MSCEIT שזה בעיקר מרכיב הידע או ההבנה של א.ר (גורם 3) הקשור לאינטליגנציה מגובשת (כמו מבחני אוצר מילים, אנלוגיות אזוטריות) ומבחנים ביצוע אחרים בתחום א.ר (כמו מבחני זיהוי רגש) כך שיתכן שהגורם הבנת רגש, אכן מודד א.ר מבוססת יכולת (MacCan et al., in press). כמו כן נראה שלגורם 4 ובייחוד לגורם 3 יש גם תוקף ניבוי טוב יותר.

למרבה הצער, מהימנויות העקיבות הפנימית של הגורמים 3 ו - 4 נמוכות מהמקובל, במחקר זה ובאחרים (MacCan et al., in press), לדוגמא, מהימנויות split-half של גורמים 3 ו - 4 הם .60, .67 (Lopes et al., in press). למרות שמקדמי מהימנויות split-half נוטות להיות נמוכות מאשר מקדמי אלפא קרונבאך, מחקר שלא פורסם שנערך על ידי Reid ועמיתיו מצא ערכי אלפא באותו טווח כמו מהימנויות split-half הללו (אצל MacCan et al., in press). כך שכדאי להמשיך ולחקור את מבחני הבנה וניהול רגש, על מנת לפתור את בעיות המהימנות של המבחנים שנראים הכי מבטיחים ואז להפוך אותם למרכזיים יותר במדידת א.ר.

פיתוח כלים אחרים למדידת אינטליגנציה רגשית

Matthews ועמיתיו (2002) טוענים שכלל לא ברור שקיים קריטריון תקף לציינון מבחני ביצוע לא.ר. למעשה, הערכת תגובות רגשיות מסוימות, בהתאם לקריטריון לוגי עקבי, במצבים שונים, נראית לא סבירה. לדוגמא, מה התגובה הטובה ביותר (או הנכונה) להעלבה על ידי עמית לעבודה?, ללא ספק, זה תלוי במצב, ניסיונו של האדם בהעלבות, נורמות תרבותיות, מעמד האדם בהיררכיה וכו' (Roberts et al., 2001). זאת ועוד, מספר חוקרים סוברים שיתכן שהטבע המורכב של א.ר, עשוי לא להיות מתאים למדידה באמצעים של מבחן נייר ועיפרון (Dulewicz & Higgs, 2000; Goleman, 1996; Steiner, 1997), שגם אינם יכולים לאמוד את מהירות עיבוד המידע הרגש (Matthews et al., 2003a), כך שיתכן שצריך לפתח כלים מסוג שונה למדידת א.ר. לדוגמא, יתכן והאפשרות למדוד א.ר בזירה בה היא הרלוונטית ביותר, היינו, הזירה הקבוצתית / חברתית, מציעה כלי בעל ערך מוסף. צפיה בהתנהגות במצבים מובנים ושיפוט ההתנהגות מול קריטריון פשוט של יעילות (הנגזר מעצם הגדרת מטרת המשימה, כמו התמודדות עם תסכולים (Matthews et al., 2003a), עשויה להיות פרודוקטיבית, פשוטה יחסית וכנראה תקפה למדי (זיסברג, 2001).

תודות | תקציר | התפתחות מושג האינטליגנציה הרגשית | מדדי אינטליגנציה רגשית | ההשפעה של אינטליגנציה רגשית על הביצוע התעסוקתי והאפקט | נבדקים | כלים | מהלך המחקר | קשיים מתודולוגיים | תוצאות | תיאור המדגם | נטיות מרכזיות במשתני המחקר | קשרים בין אינטליגנציה רגשית ומדדים צה'ליים נוספים | השערה 1: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה כללי | השערה 2: קשרים בין אינטליגנציה רגשית ותכונות אישיות | השערה 3: קשרים בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | השערה 4: תוקף ניבוי מוסף | דיון | קשר בין אינטליגנציה רגשית וביצוע תעסוקתי | תוקף מבנה של ה - MSCEIT | נקודות חוזק נוספות ב - MSCEIT | נקודות חולשה נוספות ב - MSCEIT | מגבלות המחקר | המלצות למחקרי המשך | השלכות יישומיות | סיכום ומסקנות | מקורות | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית | תיאור המחקר הנוכחי | מודלים תיאורטיים לאינטליגנציה רגשית |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 55811.91 שניות.