מושגים קרובים ונוספים אליהם אתייחס בעבודה

Share |

במודל התיאורטי שאציג בהמשך אשתמש רבות בממצאים אשר קושרים בין שני המושגים המרכזיים בהם עוסקת עבודה זו - חוכמה ואהבה רומנטית, בעזרת מושגים נוספים אשר אותם אסקור בחלק זה. הראשון מבין המושגים אותם אסקור הוא מערכת חמשת הפקטורים של האישיות (FFM) של קוסטה ומק'רי (Costa & McCrae), אשר תשמש על מנת לתאר מאפיינים אישיותיים של חכמים ושל נבדקים, שמחזיקים בסגנון אהבה מסוים וזאת על מנת לקשור בין השניים בעזרת מאפייני האישיות. כמו כן אתייחס לשני מודלים נוספים אשר מוצעים במלואם או בחלקם כאופרציונאליזציה אפשרית למושג החוכמה האישית בספרות המחקרית (Staudinger, Dorner & Mickler, 2005). הראשון מושג רמת התפתחות האגו (ego development level) של לווינגר (Loevinger, 1976 בתוך Staudinger, Dorner & Mickler, 2005). והשני חלק ממימדי מודל ה- PWB (Psychological well being) של ריף (Ryff, 1989). מכיוון שמושגים אלו אינם המושגים המרכזים בעבודה סקירתי תסתמך הן על מקורות ראשוניים והן על מקורות שניוניים.

מודל חמשת הפקטורים של האישיות (Five Factor Model- FFM): מערכת חמשת הפקטורים של האישיות של קוסטה ומק'רי (Costa & McCrae) הינה מודל שמתאר את מבנה האישיות בעזרת תכונות יציבות לאורך זמן ומעבר לסיטואציות שונות, ואשר מתייחסות לאופני חשיבה, הרגשה והתנהגות (White et al., 2004). מודל זה מתאר את האישיות בעזרת חמישה מרכיבים מרכזיים, אשר לכל אחד מהם מספר תתי מרכיבים. בתיאור חמשת המרכיבים ותתי המרכיבים של מודל זה אסתמך על סקירתו הקלינית והמחקרית של פידמונט (Piedmont, 1998). הפקטור הראשון הוא מדד המוחצנות (Extraversion). מדד זה מתייחס לחברותיות, אקטיביות ועניין בבני אדם. את מדד זה מרכיבים תתי המדדים הבאים: חום (Warmth), אהבת חברה (Gregariousness), אסרטיביות (Assertiveness), רמת פעילות (Activity), חיפוש אחר ריגוש (Excitement-Seeking) ורגשות חיוביים (Positive Emotions). הפקטור השני הוא מדד היציבות הרגשית וההסתגלות האפקטיבית (Neuroticism). מדד זה מורכב מחרדה (Anxiety), כעס ועוינות (Angry Hostility), דיכאון (Depression), מודעות עצמית במובנה השלילי (בושה, חרדה חברתית) (Self-Consciousness), אימפולסיביות (Impulsiveness), ופגיעות לדחק (Vulnerability). הפקטור השלישי הוא פתיחות לחוויה (Openness to Experience), שמתייחס לחיפוש אחר החוויה לשמה, ולסובלנות לחיפוש אחר הלא מוכר. פקטור זה כולל פתיחות לפנטזיה (Fantasy), הערכה ליופי ואומנות (Aesthetics), פתיחות לרגשות והערכתם (Feelings), חיפוש אחר מגוון של פעילויות ומקומות (Actions), סקרנות אינטלקטואלית (Ideas), ומוכנות לבחינה של ערכים (Values). הפקטור הרביעי הוא נועם הליכות (Agreeableness). פקטור זה מורכב ממדד מתן אמון (Trust), מדד הכנות והישירות (Straightforwardness), מדד הנתינה והעזרה לזולת (Altruism), מדד המוכנות לרצות בקונפליקט בין אישי (Compliance), מדד הצניעות (Modesty) וסימפטיה ואכפתיות כלפי הזולת (Tender-Mindedness). הפקטור החמישי והאחרון במודל, הוא שליטה עצמית (Conscientiousness). פקטור זה מתייחס למידת הארגון, ההתמדה, המוטיבציה ולמכוונות המטרה של האינדיבידואל. מרכיבי פקטור זה הם תחושת מסוגלות (Competence), סדר וארגון (Order), תחושת החובה (Dutifulness), רצון בהישג (Achievement Striving), משמעת עצמית (Self Discipline) והנטייה לחשיבה זהירה לפני פעולה (Deliberation).

התפתחות אישיותית - צמיחה והסתגלות ומודל רמת התפתחות האגו (Ego Development Level) של לווינגר (Loevinger): ע"פ סטאודינגר וקונצמן (Staudinger & Kunzmann, 2005), ניתן להבחין בין שני הישגים התפתחותיים אישיותיים מרכזיים בבגרות: צמיחה(Growth) והסתגלות (Adjustment). הסתגלות היא התפתחות אשר במוקדה ערכים הסתגלותיים ופונקציונאליים עבור הפרט ועבור החברה בה הוא חי. ערוץ זה של התפתחות עוסק בהסתגלות לסביבה ולמציאות הקיימת והפקת המיטב מהם. ההישגים התפתחותיים בערוץ זה הם חיים אשר זורמים בנינוחות, רווחה אישית (Subjective well being) גדולה יותר והצלחה חברתית. תיאורטיקנים שצמחו במסורת של בריאות הנפש רואים בהסתגלות מרכיב מרכזי בבגרות כך לדוגמה פרויד וסוליבן.

לעומת המסורת שרואה בהסתגלות ובהפנמה של הנורמות הישג התפתחותי בבגרות קיימת מסורת אחרת שרואה את ההישגים של ההתפתחות האישיותית בבגרות כפיתוח של תכונות נעלות כתובנה (אינסייט), אינטגרציה וטרנסצנדנציה של העצמי, התעלות מעל הקיים והסובב וחוכמה. במסגרת מסורת זו קיימים תיאורטיקנים כדוגמת לווינגר (Loevinger), אשר רואים בהסתגלות מושג שאינו קשור בבגרות, ואחרים שאף ראו את ההסתגלות כקשורה באופן שלילי לצמיחה, לדוגמה מרגרט מיד(Mead) ואריך פרום (Fromm), שראה בהסתגלות את הצורה האוניברסאלית ביותר של הנוירוזה Fromm, 1941) בתוך (Staudinger & Kunzmann, 2005. עדות לגישה זו ניתן למצוא גם בכתביהם של הפסיכולוגים אריקסון (Erikson), לאבווי ויאף (Labouvie-Vief) ולווינגר. ע"פ סטאודינגר וקונצמן ניתן למצוא במרבית מתיאוריות אלו הד להנחתו של פיאז'ה שנדרשת אסימילציה ואקומודציה להתפתחות, או, במילים אחרות, ציפיותינו, מחד, צריכות להיות מאותגרות ע"י חוויות חדשות ומאידך עלינו לשחרר עצמנו בחשיבה וברגש, ולהתעלות מעל המבנים שהפנמנו. על אף כל זאת מציינות החוקרות כי צמיחה והסתגלות אינם מושגים בלתי תלויים, ונדרשת מידה מסוימת של הסתגלות על מנת שנוכל לצמוח אך היא אינה תנאי מספק (Staudinger & Kunzmann, 2005).

ע"פ לווינגר (Staudinger, Dorner & Mickler, 2005) ניתן לתאר את התפתחות האדם כמתרחשת לאורך ארבעה צירים: הפיזי, הפסיכו-סקסואלי, האינטלקטואלי וציר ההתפתחות האישיותי (character), אשר בו עוסקת התיאוריה של לווינגר באופן ספציפי. תיאוריה זו מציגה את התפתחותו של העצמי בדרך לבגרות פסיכולוגית בעזרת ארבעה מימדים: שליטה בדחפים, סגנון בין אישי, עיסוק יתר בעצמי(conscious preoccupations) , וסגנון קוגניטיבי. המודל מציג שמונה שלבי התפתחות כשמרבית האוכלוסייה נמצאת בשלבים השלישי עד החמישי. ע"פ סטאודינגר ועמיתותיה (Staudinger, Dorner & Mickler, 2005), ניתן להתייחס למדד התפתחות האגו כמייצג בשלות אישית שמשמעותה רמת הדיפרנציאציה האינטרה-פסיכית ורמת אוטונומיה ביחס לקונבנציות חברתיות (ואף ההתעלות אל מעבר להן). הבדל חשוב בין בשלות אישית ובשלות חברתית (על אף חפיפה מסוימת ביניהן), הוא הממצא כי רמת האגו קשורה בהערכת האינדיבידואליות של הזולת ורמת האינטגרציה וההתפתחות המודעת של פילוסופית החיים (צמיחה) האישית, ולעומתה, הבגרות החברתית מתייחסת לחיפוש אחר הרמוניה ולביטחון רגשי (הסתגלות). מבחינה אישיותית נמצא כי קיימות רמות גבוהות של נוירוטיציזם ברמות גבוהות וברמות נמוכות של התפתחות האגו, כי קיימת שליטה עצמית (Conscientiousness) פחותה ברמות נמוכות וגבוהות של התפתחות האגו, וכי פתיחות לחוויה נתפסת לרוב כמנבא הטוב ביותר לרמת התפתחות האגו. המסקנה שעולה מכך היא כי רמות התפתחות אגו גבוהות לא בהכרח מעידות על בריאות נפשית טובה יותר (Noam, 1998), וכי לרמת התפתחות האגו הגבוהה יש גם מחיר, ראיה ברורה יותר של מורכבות החיים לא רק מובילה ליותר שמחה אלא גם ליותר ספק ובחינה עצמית, יתכן ועקב המודעות להתפתחות העצמית הנוספת שנדרשת (Staudinger, Dorner & Mickler, 2005).

מודל הרווחה האישית הפסיכולוגית (PWB - Psychological well being) של ריף (Ryff): מודל ה-PWB של ריף (Ryff, 1989) פותח על מנת להציע מדד לרווחה אישית מבוסס תיאוריה בנבדל ממדד ה- SWB המוכר. מודל זה מתבסס על תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ומתחום הפסיכותרפיה ומורכב משישה מימדים (Ryff & Keyes, 1995): המימד הראשון קבלה עצמית ( Self acceptance), שמשמעו הערכה חיובית של חייו של האדם בהווה ובעבר. נבדקים אשר גבוהים במדד זה מציגים גישה חיובית כלפי העצמי, קבלה של חלקיו הרבים, הטובים ורעים, ומגלים יחס חיובי כלפי העבר. הנמוכים במדד זה לעומתם, אינם מרוצים מעצמם ומוטרדים מחלקים מסוימים באישיותם. המימד השני הוא צמיחה אישית (personal growth), ומתייחס לתחושה מתמשכת של צמיחה והתפתחות כאדם. גבוהים במדד זה רואים את העצמי כמתפתח ומתרחב, פתוחים לחוויות חדשות, חשים בברור את הפוטנציאל האישי שלהם וחווים את עצמם כנמצאים בתהליך של הבנה הולכת וגוברת של העצמי. הנמוכים לעומתם, חווים תחושה של תקיעות ללא תחושה של צמיחה והתפתחות, ומרגישים שעמום וחוסר עניין בנוגע לחיים. המימד השלישי הוא תחושת תכלית (Purpose in life). גבוהים במימד זה חווים תחושה של כיוון ומשמעות בחייהם, והם בעלי מטרות ויעדים. הנמוכים אינם חווים תחושה של משמעות או כיוון הן בהווה והן בעברם. המימד הרביעי הוא קשרים חיוביים עם הזולת (positive relations with others). גבוהים במדד זה הם בעלי קשרים חמים, מספקים ובטוחים עם זולתם ומגלים אכפתיות, אינטימיות ואמפתיה לעומתם, הנמוכים במדד זה נהנים ממעט קשרים, מתקשים ליצור קשרים קרובים וחמים וחווים בדידות ותסכול. המימד החמישי, שליטה סביבתית (Environmental mastery), מתייחס ליכולת לנהל בצורה אפקטיבית את החיים האישיים ואת סביבת החיים. גבוהים במדד זה הם בעלי קומפטנטיות, יכולות לשימוש אפקטיבי במשאבים ובהזדמנויות שמציעה הסביבה ובעלי יכולת ליצור קונטקסט הולם לצרכיהם ולערכים בהם הם מחזיקים. הנמוכים במדד זה מתקשים לנהל את חייהם, חווים חוסר יכולת לשנות או לשפר את סביבתם ואינם מודעים להזדמנויות אותן היא מציעה. המימד השישי הוא תחושת אוטונומיה (Autonomy) אותה מכנה ריף גםSelf determination. הגבוהים במדד זה מציגים עצמאות תפקודית וחשיבתית, יכולות לויסות עצמי והערכה עצמית בהתאם לקריטריונים פנימיים. לעומתם, הנמוכים במדד זה נסמכים על אחרים בבואם להחליט החלטות, מכוונים לדעות ולהערכת הזולת ומתקשים לעמוד בפני לחץ חברתי ביחס לאופני חשיבה או התנהגות.

הכרת תודה | תקציר | מבוא | חוכמה במובנה הרחב התיאוריה של הקבוצה הברלינאית | חוכמה אישית הפרדיגמה הברלינאית | מודל החוכמה של וובסטר | אהבה רומנטית ע""פ לי והאופרציונאליזציה של הנדריק והנדר | מושגים קרובים ונוספים אליהם אתייחס בעבודה | אינטגרציה בין המושגים | השערות המחקר | הליך | אוכלוסיה | כלי המחקר | השערה ראשונה | השערה שניה | בחינה נוספת של ההשערות אודות סגנון המאניה והסטורגיי תו | הבדלים בין המינים | הערה מקדימה | מבוא קצר לדיון | החוכמה כיכולת פרקטית | חוכמה וסגנונות אהבה כאידיאולוגיות המשולבות יחדיו בתפי | תשוקה והתמסרות, ארוס וטרנסצנדנציה ניתוח מוטיבציוני של | סיכום | מקורות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 55220.59 שניות.