חוכמה במובנה הרחב התיאוריה של הקבוצה הברלינאית

Share |

בהסתמך על גישות תיאורטיות וממצאים אמפיריים ששאובים ממחקר פסיכולוגי אודות מומחיות, התפתחות פסיכולוגית לאורך החיים של קוגניציה ואישיות, ומחקר תרבותי והיסטורי אודות חוכמה, פיתחה הקבוצה חמישה קריטריונים להערכת חוכמה, או במונחים יישומיים יותר להערכת יכולת ההתמודדות והשיפוט מול בעיות בסיסיות הקשורות במשמעות וניהול החיים. דוגמאות לבעיות אלה הן בחירת קריירה, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם קונפליקט משמעותי או קבלת הסופיות של חיינו. נושאים ובעיות אלו מכונים ע"י הקבוצה הברלינאית: "The fundamental pragmatics of life" (לשם קיצור, ומכיוון שאין ביכולתי לתרגם את המושג לעברית בצורה קולעת, אשתמש מעתה בראשי התיבות FPL לציון מושג זה). המחזיק בחוכמה מחזיק למעשה בידע, בתובנה וביכולת שיפוט גבוהים במיוחד בנוגע לאופיים ואופן ניהולם של "החיים הטובים" (Baltes & Staudinger, 2000), וכמו כן ניתן לראות בחוכמה מעין מערכת אשר יכולה לכוון את הפרט להתפתחות אופטימאלית (Kunzmann, 2004).

שני הקריטריונים הבסיסיים להערכת חוכמה הם קריטריונים אשר מאפיינים כל מומחיות, הראשון הוא ידע עובדתי עשיר אודות ה-FPL והשני הוא ידע פרוצדוראלי עשיר אודות ה-FPL. שלושת הקריטריונים הבאים הם מטא-קריטריונים, ששאובים מהמחקר אודות התפתחות קוגניטיבית ואישיותית לאורך החיים, והם ספציפיים יותר לתחום של ה-FPL. הקריטריון השלישי הוא- Lifespan contextualism, ומשמעו הבנת ההקשרים השונים בחיים, והקשר שלהם להתפתחות. הקריטריון הרביעי הוא - Value-relativism, שהוא הידע אודות השוני בין ערכים ובין מטרות החיים, והחמישי הוא הכרה באי הוודאות היחסית בחיים, והדרכים לניהולה והתמודדות עמה (Baltes & Staudinger, 2000).

לשם תיאור מפורט יותר של חמשת הקריטריונים אסתמך על המדריך להערכת חוכמה שפרסמה הקבוצה הברלינאית (Staudinger, Smith & Baltes, 1994). בכל קריטריון אתאר ראשית את מהותו, ולאחר מכן את אפיונו ברמה גבוהה. ע"פ הפרדיגמה של הקבוצה הברלינאית, יוגדר המושג חוכמה אך ורק כרמה גבוהה בכל חמשת הקריטריונים (Baltes & Staudinger, 2000).

הקריטריון הראשון הוא ידע עובדתי עשיר אודות ה-FPL. ידע עובדתי משמעו כאן גוף ידע מאורגן אודות טבע האדם ותנאי החיים (מוטיבציה, רגשות, רגישויות, סופיות החיים ומוגבלותם, וההתנהגות האנושית על אופניה החברתיים, הנורמטיביים והאישיים) שמשותפים לחברי קהילה תרבותית כלשהי. כמו כן מתייחס הידע העובדתי גם לגוף של ידע ספציפי אודות אירועים שונים בחיים, זמן התרחשותם הצפוי, מהלכם הצפוי או הלא צפוי (לדוגמה הקמת משפחה), ותפקודם של מוסדות חברתיים שונים. ידע עובדתי אודות ה-FPL ברמה גבוהה מאופיין ע"י שני אספקטים, רוחב הידיעות ורב הגוניות שלהן מחד, ועומק הידיעות ועושר הפרטים שלהן מאידך.

הקריטריון השני הוא ידע פרוצדוראלי עשיר אודות ההתמודדות עם ה-FPL. ידע זה כולל אסטרטגיות ואמצעי עזר לניהול והבנה של נושאים שונים בחיים, תוך התייחסות לעבר, להווה ולעתיד. ידע פרוצדוראלי ברמה גבוהה יאופיין ע"י מספר קריטריונים: יכולת לקבלת החלטות מושכלות תוך התחשבות ברווח והפסד, ותוך תכנון גמיש של אלטרנטיבות, מבלי לשנות את תנאי החיים הבסיסיים; יכולת המאפשרת להשתמש במקורות ידע שונים ולקבל עצות ואת היכולת ללמוד מניסיון העבר ולהשתמש בידע זה; יכולת לזהות מטרות מרכזיות ולתכנן אמצעים להשגתן; יכולת לזהות את השפעתן של פעולות והחלטות שונות על הזולת. מאפיין נוסף של סוג ידע זה הוא יכולת יוצאת דופן לתת עצה טובה. יכולת זו מתייחסת הן לאסטרטגיות של מתן עצה, והן לזיהוי הצורך בעצה ותזמון המתן שלה.

הקריטריון השלישי הוא Life span contextualism, ומשמעו הבנת ההקשרים השונים בחיים והקשר שלהם להתפתחות. שיפוט טוב של סיטואציות קשות ומסובכות בחיים דורש חשיבה קונטקסטואלית. לא ניתן לתפוס אדם או אירוע בנפרד מההקשר שלו, הן ההקשר הזמני והן ההקשר הסביבתי והנושאי, ויש להתחשב בעיקר בשלושה סוגי הקשרים: 1. ההקשר הגילאי, שמתייחס לכך שגילאים מסוימים מייצגים שלבים מסוימים בחיים, ובהם משימות וציפיות מסוימות. 2. ההקשר התרבותי-חברתי, שמתייחס לאירועים היסטוריים וסביבתיים מסוימים, שעשויים ליצור תנאים שונים או חוויות שונות. 3. ההקשר הביוגראפי, שמתייחס להחלטות או לאירועים אישיים, אשר מובילים למסלול חיים אישי וייחודי. נוכחות רבה של מרכיבי קריטריון זה תתאפיין במודעות לכך שלא ניתן להפריד בין שלושת ההקשרים שהוזכרו לעיל בהתייחסות לבעיות חיים, ושחשיבותם של תחומים שונים או נושאים שונים בחיים היא תוצאתם של תנאים וציפיות, שגלומים בהקשרים השונים או שהיא תלויה בהם, וכן שמידת חשיבותם של תחומים מסוימים בחיים או של היחסים ביניהם עשויה להשתנות במהלך החיים. מאפיין נוסף של רמה גבוהה של מודעות להקשרים לאורך טווח החיים היא המודעות לכך שיתכנו תחומים או סיטואציות בחיים שיתיישבו יחד, ולעומתם יתכנו תחומי חיים או הקשרי חיים, שביניהם יתעורר מתח וקונפליקט, וכן המודעות לכך שהדבר עשוי להשתנות לאורך השנים בתלות בגיל (כך למשל עשוי להתקיים מתח משמעותי בין משפחה וקריירה בשנות השלושים לחיים ולעומת זאת בשנות החמישים לחיים מתח זה עשוי להעלם).

המאפיין הרביעי הוא יחסיותם של ערכים (Value-Relativism), שהוא הידע אודות ההבדלים והיחסיות של הערכים ומטרות חיים של הפרט ושל החברה והתרבות בה הוא חי. ידע זה כולל את ההבנה, שקיימים לעתים הבדלים בין מטרות וערכים של החברה ושל הפרט, והבדלים אלו באים לידי ביטוי בשיפוטים תרבותיים וציפיות חברתיות. רמה גבוהה במיוחד של ידע וחשיבה בתחום זה תתבטא ביכולת להתרחק לעתים מהערכים האישיים, לשקול עמדות אלטרנטיביות ולכבד אותן, וכן ביכולת לקחת בחשבון את ערכיו ומטרותיו של האדם שמתמודד עם בעיית חיים מסוימת, וזאת כדי שאם יוצע פיתרון או תתקבל החלטה יהיו אלו גמישים ולא מוטים בהתאם לערכיו של נותן העצה. בה בעת נלוות להבנה זו ההכרה בכך, שעל אף מגוון הערכים והמטרות ומגוון האופנים בהם הם משתלבים בחייו של הפרט ובתנאים התרבותיים-חברתיים, קיים עדיין מערך של ערכים אנושיים בסיסיים, שלא ניתן להחליפו או לשנותו בקלות, ולכן קיימים למעשה מספר ערכים אוניברסאליים שלא מאפשרים את קבלתה של יחסיות תרבותית מוחלטת.

הקריטריון החמישי הוא ידע אודות אי-הוודאות היחסית בחיים ודרכים לניהולה. ידע זה כולל את ההבנה כי לא ניתן לחזות את העתיד, וכי החלטות בחיים, הבנה של החיים ותוכניות לחיים, לעולם יהיו בעלות גוון של אי-וודאות. ידע זה כולל גם את ההבנה, כי לעולם אין נגישות לכל המידע או ידיעה של כל סוגי הפעולות וההתערבויות כדי לפתור את שאלות החיים מעבר לכל ספק, ולכן לא ניתן לצפות באופן מלא את העתיד, או לשלוט בו באופן מלא. ההכרה באי-הוודאות כוללת גם את קבלת העובדה, שהחלטות העבר נעשו תוך חוסר ידיעה של התפתחויות עתידיות, ושבהתייחס לידע נוכחי יתכן ויש לשנות או לבחון מחדש תובנות קודמות, ובהמשך לכך שלא תיתכן פרשנות אחת, "נכונה", של אירועי העבר. רמה גבוהה של ידע וחשיבה בקריטריון זה תאופיין בהתייחסות לכך שיתכן ובעתיד יתרחשו התפתחויות אישיות או חברתיות שונות, ושהידע ביחס להווה ולעבר הוא מוגבל, ולכן יתכן שמשמעותם או הבנתם של אירועי חיים משמעותיים עשויים להשתנות במהלך החיים. מאפיין נוסף יהיה יכולת להעריך את סבירות התרחשותם של אירועים מסוימים בשלבי החיים השונים, ואיזה פיתרון יהיה נכון ביותר כרגע, או איזו הבנה או פרשנות תהיינה סבירות ביותר בשעה זו. מעבר להבנה והכרה באי-וודאות בחיים תאופיין רמה גבוהה של ידע וחשיבה בתחום זה גם ביכולת לנהל אי-וודאות ולהתמודד עמה. יכולת זו משמעה היכולת לתכנן תוכניות ולקבל החלטות למרות קיומה של אי-וודאות, יכולת לבטוח בשיפוט העצמי על אף מידע חלקי וכן, בהתקיים אירוע בלתי צפוי, הגמישות והיכולת לבחון שנית את ההחלטה שנתקבלה מתוך התייחסות קונסטרוקטיבית לאותו אירוע. לסיום, ההתמודדות עם אי-וודאות כוללת בתוכה גם את היכולת לתת עצה בנוגע להתמודדות עם אירועי חיים לא צפויים.



הכרת תודה | תקציר | מבוא | חוכמה במובנה הרחב התיאוריה של הקבוצה הברלינאית | חוכמה אישית הפרדיגמה הברלינאית | מודל החוכמה של וובסטר | אהבה רומנטית ע""פ לי והאופרציונאליזציה של הנדריק והנדר | מושגים קרובים ונוספים אליהם אתייחס בעבודה | אינטגרציה בין המושגים | השערות המחקר | הליך | אוכלוסיה | כלי המחקר | השערה ראשונה | השערה שניה | בחינה נוספת של ההשערות אודות סגנון המאניה והסטורגיי תו | הבדלים בין המינים | הערה מקדימה | מבוא קצר לדיון | החוכמה כיכולת פרקטית | חוכמה וסגנונות אהבה כאידיאולוגיות המשולבות יחדיו בתפי | תשוקה והתמסרות, ארוס וטרנסצנדנציה ניתוח מוטיבציוני של | סיכום | מקורות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 59803.04 שניות.