השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת

Share |

אחד המשתנים המרכזיים שנבדקו במחקר זה הוא נגישות המידע והשפעתו על הנכונות לדעת. השערת הנגישות אוששה, כך שבתנאי בו המידע נגיש מאוד (התוצאות שמורות במעבדה של קופת החולים), אחוז הנבדקים המעונינים לקבלו עולה בהשוואה לתנאי בו המידע פחות נגיש (יש לבצע בדיקת דם תחילה על מנת לקבל את התוצאות). ממצא דומה התקבל במחקרם של קרן ושות. החוקרים חילקו את המידע לחמש רמות היררכיות של נגישות ומצאו כי ככל שהנגישות גבוהה יותר, הנכונות לדעת עולה (Keren, Yaniv & Sagi, 2001).

ניתן להסביר ממצא זה בכמה אופנים. ראשית, ההסבר הטריוויאלי - המידע פשוט נמצא שם, הנבדק לא צריך להפעיל כל מאמץ על מנת להשיגו, ולכן כדאי לו להיחשף אליו. ידוע כי אנשים רבים אינם מבצעים בדיקות בריאותיות חשובות הרבה פעמים מן הסיבה כי הם מתעצלים לעשות כן. מי מאתנו הולך מדי חצי שנה, כרצוי, לרופא העור או השיניים כדי לבצע בדיקות תקופתיות? אולם הסבר זה אינו מספק זאת כיוון שבתנאי הטיפול הקל אחוז גבוה מאוד של הנבדקים רוצה לדעת, גם במחיר של ביצוע בדיקת דם (93%). לא נוכל להניח כי בתנאי הטיפול הקל נבדקים הופכים לפתע לא עצלנים. שנית, העובדה כי המידע נגיש יותר, מפחיתה את האפשרות להשתמש במנגנוני ההגנה של הימנעות ממנו ("מה שאני לא יודע, לא מזיק לי"). כאמור, המידע הממתין לנבדק עשוי להיות קטסטרופלי עבורו. השימוש באי הידיעה כמנגנון הגנה עולה ממחקרם של שילה ועמיתיה אשר מצאו כי בקרב נשים בעלות סיכון גבוה לסרטן השד, הייתה נטייה חזקה יותר לדחות את הבדיקה המוצעת. עובדה זו משקפת, לדעתם, מניע חזק יותר של הגנה עצמית שהעלה את הנטייה להימנע ולהכחיש דבר מאיים (Shiloh, Petel, Papa & Goldman, 1998). מנגנון ה"בורות מגוננת" מאפשר לעצום עיניים (מעין אפקט בת יענה) מפני ידיעה שעשויה להזיק, כגון ידיעה המובילה לחרטה. כאשר המידע אינו נגיש, קל לעשות שימוש במנגנון זה שכן יש רציונל ברור להימנעות מהמידע; אולם כאשר המידע נגיש, האדם מתקשה להסביר לעצמו מדוע לא ירצה לחשוף אותו ולכן יותר סביר שיתמודד אתו (המודעות לכך שאדם נמנע ממידע כי הוא חושש מפניו עשויה לעורר דיסוננס באדם הנאור המעונין במידע והיודע כי מידע הוא פונקציונלי).

שלישית, תיאוריית ניהול הרושם (Impression Management Theory) של טדסקי ושות. מציירת את האדם כיצור חברתי שמטרתו המרכזית היא לזכות בהערכה חברתית; לאדם יש מניע להיראות בעיני הזולת כאדם עקבי, כן, ישר, יציב ומוסרי. העמדות שמביעים נבדקים בניסויים מהוות, פעמים רבות, העמדת פנים שמקורה בשאלה ששואל עצמו הנבדק: "כיצד אני נתפס בעיני הזולת". האדם אינו רוצה שיווצר עליו רושם שלילי בעיני הזולת והוא ישנה את עמדותיו כדי להרשים את הזולת. במדינות מודרניות, ההימנעות ממידע נתפסת באור שלילי בעיני החברה, אותו אדם שלא רוצה לשמוע או לדעת נתפס כפרימיטיבי, שמרן, אטום או שטחי (Tedeschi, Schlenker & Bonoma, 1971). כך, במחקר זה, לנבדק יש תירוץ מצוין עבור הזולת, מדוע לא ירצה להיחשף למידע כאשר הוא אינו נגיש לו (הרבה אנשים לא ילכו לעשות בדיקות דומות בשל סיבות לגיטימיות כגון חוסר זמן, עצלנות וכו' סיבות שקל לזולת להזדהות עמן), אולם, כאשר המידע נגיש, מתמעטים התירוצים הלגיטימיים ואז על הנבדק להעמיד פנים כי ייבדק, זאת כדי להיראות טוב בעיני הזולת (חוקר, נסיין וכו'). הבעיה שטומן בחובו הסבר זה היא שהצהרת הנבדק אינה מעידה על עמדתו האמיתית (שכן הוא משנה את עמדתו לכאורה בכדי להרשים את הזולת) ואז תקפותן של תוצאות המחקר מוטל בספק.

רביעית, לפי תיאוריית האישור העצמי Self Affirmation) Theory), האדם משנה את עמדותיו כדי לשפר את הדימוי העצמי שלו ולא כדי לעשות רושם על זולתו (Thibodeau & Aronson, 1992). מצבים המעוררים דיסוננס מאיימים על העצמי ועקב זאת מעודדים תהליך של אישור עצמי, במטרה לתקף מחדש את שלמות העצמי. אחת הדרכים להפחית את האיום על הדימוי העצמי היא שינוי עמדה. במקרה זה, הדיסוננס נוצר כאמור מהתנגשות העמדות "אני לא רוצה לדעת" לעומת "אני מחשיב את עצמי כאדם נאור, מודרני, פתוח", לפיכך האדם משנה באמת את עמדתו ("רוצה לדעת") בכדי לשפר את הדימוי העצמי שלו.

חמישית, בתנאי הנגישות הגבוהה, תוצאות הבדיקה מקבלות ממד נוסף של "ציבוריות". במצב בו הנגישות נמוכה, הנבדק בלבד מקבל את תוצאות הבדיקה, לעומת זאת, כאשר הנגישות גבוהה, המידע מצוי במעבדות קופת החולים וייתכן כי רופא המשפחה יכול לגשת אליו, כמו גם אחיות או מנהלי מאגר המידע. העובדה כי אנשים נוספים יודעים את התוצאות מעודדת הפעלת שיקולים מסוג ניהול רושם שהוזכרו בסעיף השלישי ולפיכך היענות למידע. בנוסף, יש משהו לא נוח בידיעה שאנשים אחרים יודעים עלי דברים שאני לא יודע. האם לעובדה שאנשים אחרים חשופים למידע יש השפעה על הנכונות לדעת? קרן ועמיתיו ערכו מחקר לבחינת השפעת ממד ה"ציבוריות" לעומת "פרטיות" של המידע על הנכונות לדעת, ולא מצאו הבדלים ביו התנאים (Keren, Yaniv & Sagi, 2001).

שישית, מצב בו המידע נגיש יותר עשוי לעורר סקרנות רבה יותר ממצב בו הנגישות נמוכה יותר. לוונסטין מסביר סקרנות באמצעות "פער במידע". לטענתו, סקרנות היא תחושת החסך המתעוררת כאשר תשומת הלב ממוקדת בפערי המידע של הפרט. הנטייה לסגור את הפער היא עקרון הסגירות שיצרו הגשטלט (Loewenstein, 1996). בהקשר זה מצאו קרן ועמיתיו שהרצון בהפחתת אי ודאות גדל ככל שהמידע החסר קרוב אלינו. החוקרים יצרו 5 קבוצות שהיו שונות בנגישותן אל המידע שהתקבל מהבדיקה הגנטית. הממצאים מראים כי ככל שהמידע קרוב יותר כך היו הנבדקים נכונים יותר להיחשף למידע, בדומה לממצאים שהתקבלו במחקר זה, ככל שהמידע נגיש יותר, הנכונות להיחשף אליו גוברת (Keren, Yaniv & Sagi, 2001).

פרט לאפקטים המובהקים שהתקבלו עבור משתני הטיפול והנגישות, התקבלה אינטראקציה מובהקת בין משתנים אלה כך שבמצב בו אין טיפול, הפער בין הנכונות לדעת בתנאי הנגישות הגבוהה לעומת הנמוכה הוא הגדול ביותר. הפער הולך וקטן ככל שמתקרבים לטיפול הקל. הדבר מעיד אולי על כך ששיקול הנגישות של המידע חסר ערך מוסף כמעט בתנאי הטיפול הקל כיוון שהנבדקים ממילא בוחרים לדעת בכל מקרה. לעומת זאת, במצב בו אין טיפול או טיפול קשה, ההחלטה הופכת מורכבת יותר (ראינו זאת גם מן השונויות הגדלות בתנאים אלו) ואז יש מקום לשיקולים נוספים תומכי החלטה, כגון נגישות המידע.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 46639.19 שניות.