משתני אישיות

Share |

במטרה לאפיין מקבלי החלטות שונים, ייבדקו ארבעה משתני אישיות. בסעיפים הבאים אשתדל להביא פירוט קצר לגבי מהות המאפיינים, הרלבנטיות שלהם למחקר הנוכחי וההשערה הנגזרת לגביהם. המשתנה הראשון הוא סולם ההעדפה לחשיבה (Need for cognition) המודד את הנטייה האישית להשקיע וליהנות מחשיבה. המילה Need תורגמה להעדפה ולא לצורך, כיוון שלדברי כותבי השאלון המושג Need מובא במונחי תיאור סטטיסטי כמו העדפה או נטייה ולא במשמעות של צורך ביולוגי. סולם ההעדפה לחשיבה נמצא מתואם עם אינטליגנציה, אולם עדיין נמצא מובחן ממנה כמושג קוגניטיבי (Cacioppo & Petty, 1982). אנשים הגבוהים בהעדפה לחשיבה הם מאורגנים, מעבדים ומעריכים יותר את המידע אליו הם חשופים (Cacioppo & Petty, 1982). מושג ההעדפה לחשיבה קשור בתהליכי חיפוש מידע כך שנבדקים הגבוהים בהעדפה לחשיבה בוחרים יותר מידע ויוצרים יותר תגובות מקושרות מטלה מאשר נבדקים נמוכים בהעדפה לחשיבה; נבדקים הגבוהים בהעדפה לחשיבה משקיעים מאמץ קוגניטיבי רב יותר בחיפוש מידע מאשר אלו הנמוכים בהעדפה זו (Verplanken, Hazenberg & Palenewen, 1992) . כיוון שטרם ההחלטה האם להיחשף למידע גנטי, במציאות, מקבלים הפרטים מידע רב יחסית, מעניין לבחון האם ישנם הבדלים בקבלת החלטות גנטיות בין נבדקים הנוטים להתעמק במידע לבין אלו שאינם. נראה כי נבדקים הגבוהים בהעדפה לקוגניציה יטו יותר לבחור להיחשף למידע הגנטי מאשר נבדקים הנמוכים בהעדפה לקוגניציה.

משתנה האישיות השני הוא הרצון לשליטה (Desirability of control). נטייה זו מוגדרת כצורך של הפרט לשלוט באירועים המתרחשים בחייו. אנשים הזקוקים לשליטה מתוארים כאסרטיביים, החלטיים ואקטיביים. הם נוטים להימנע ממצבים לא נעימים על-ידי שליטה באירועים שיביאו לתוצאה הרצויה. לעומתם, האנשים שזקוקים פחות לשליטה פחות אסרטיביים, יותר פסיביים ולא החלטיים ומעדיפים בדרך-כלל שהחלטותיהם, גם היומיומיות, יתקבלו על-ידי אחרים (Burger & Cooper, 1979). אחד המושגים המרכזיים העולים במחקרים העוסקים בנכונות הנבדקים להיבדק הוא מושג השליטה . שילה מציינת כי שתי סיבות עיקריות להיבדק בקרב אוכלוסיית סיכון היו הפחתת אי ודאות (רגשי) והצורך בתכנון העתיד (אינסטרומנטלי) . שילה טוענת כי שתי הסיבות עשויות להתפרש כרצון לשליטה (Shiloh, 1996). ממחקרה של וקסלר עולה כי תחושת העדר השליטה מטרידה מאוד את אוכלוסיית הסיכון, כך מתארת אחת מנבדקיה, לפני בדיקה גנטית למחלה ההנטינגטון, בת 28, את תחושת העדר השליטה כ: "playing Russian roulette with a two-barreled gun and somebody else's hand on the trigger" . מחצית המדגם במחקרה, (17 נבדקים) לא רצו לחכות באופן פסיבי לטבע שיעשה את שלו ודיווחו שהם שוקלים התאבדות (אקט התנהגותי המאפשר שליטה). חלק מהנבדקים הצליחו להתמודד עם פחדיהם על ידי ייחוס מצבם וגורלם לכוח עליון והסברים דתיים (Wexler, 1979). ממצאים אלה נכונים לגבי אוכלוסיות בסיכון אולם מדוע תחושת השליטה תהיה חשובה עבור אנשים שאינם חשים שהם מצויים במצב של חוסר ודאות? ייתכן כי החשיפה להיותם במצב של אי ודאות (השאלון מיידע אותם לגבי מידע שאין ברשותם כרגע) מעלה למודעות את חשיבות הרצון בשליטה. כמו כן, במחקרם של שילה ועמיתיה נמצא קשר בין הנכונות להיבדק, בקרב קבוצת נשים שאינן בסיכון, לבין הרצון בשליטה. בנוסף, סיבות בעד הבדיקה העלו שני מניעים עיקריים: קבלת שליטה והפחתת חוסר ודאות (Shiloh, Petel, Papa & Goldman, 1998). ניתן לשער, אם כך, כי נבדקים הגבוהים ברצון בשליטה יהיו בעלי נכונות רבה יותר להיחשף למידע הגנטי (אם בבדיקה ואם על ידי חשיפה לתוצאות בדיקה קיימות).

משתנה אישיות שלישי הוא ממד האופטימיות מול פסימיות. אנשים פסימיים מאמינים שאירועים שליליים נגרמים בידי גורמים פנימיים, יציבים וגלובליים ("זה באשמתי", "זה הולך להמשך לנצח", "זה הולך לחבל בכל מה שאעשה"). לאופטימיים יש סגנון הסבר הפוך. כמו כן, הם נוטים להיות פחות דכאוניים כאשר אירועים שליליים מתרחשים, הם משיגים יותר בבית הספר, במקום העבודה ובריאותם הפיסית טובה יותר. אופטימיות ופסימיות נתגלו כנטיות יציבות לאורך זמן (Seligman, 1987) . פסימיים הניצבים מול אירוע שלילי נוטים להיות פסיביים וחסרי אונים. בשל כך טוען זליגמן כי הם יטו פחות לחפש עזרה רפואית. הוא מדווח על מחקר בו נמצא כי אנשים אופטימיים הולכים יותר לרופא ומחפשים יותר מידע רפואי מפסימיים. בנוסף אנשים עם נטייה פסימית מעדיפים להימנע מהשגת מטרות הכרוכות במתח .(Scheier, Weintraub, & Carver, 1986) אנשים אופטימיים מעורבים בפחות מצוקה רגשית, פחות נמנעים מהתמודדות, והם בעלי עמדות חיוביות כאסטרטגיות התמודדות. במחקרם מצאו טיילור ושותפיו כי ציונים בשאלון אופטימיות (LOT) מנבאים 15% מהשונות בהתנהגויות מקדמות בריאות (כמו תזונה נכונה, התעמלות וכמות מספקת של שינה (Taylor et al, 1992). שייר וקוור מצאו כי אופטימיים מעורבים יותר בהתמודדות עם בעיות הכרוכות במתח (בדרכים כמו חיפוש תמיכה חברתית או התמקדות באספקטים החיוביים של הסיטואציה)(Scheier & Carver, 1985). בניגוד אליהם, פסימיים, מעורבים בהכחשה והרחקה של האירוע. אפסינוול וברונהרט מצאו כי אמונות אופטימיות לגבי בריאותו של הפרט מנבאות תשומת לב רבה יותר למידע לגבי סיכון. מטיעונים אלה ניכר כי אנשים אופטימיים פועלים יותר למען מניעה ובדיקות בריאותיות, הם חוששים פחות מהמידע ומעונינים להתמודד במקום "לברוח" מידיעה (Aspinwall & Brunhart, 1996). ניתן לשער, לכן, כי נבדקים הגבוהים באופטימיות יהיו בעלי נכונות רבה יותר להיחשף למידע הגנטי מנבדקים נמוכים באופטימיות, הן מפאת ההנעה להתנהגות מניעה והן מפאת הרצון וחוסר החשש להתמודד.

משתנה אישיות אחרון הוא סגנונות התנהגות כלפי מידע מעורר חרדה (The Miller Behavioral style scale). על-פי מילר כאשר פרטים מאוימים על ידי אירוע מחריד, הם נבדלים בדרכי ההתמודדות מול המידע הנוגע לאירוע זה. Miller מבחינה בין שני סוגי ממדים נפרדים: 'מחפשי המידע' (monitors) ו'המסיחים את הדעת' או 'הנמנעים ממידע' (blunters) (Miller, 1987). כמה מחקרים מראים שאנשים הנוטים ל'חיפוש מידע' נוטים לבקש מידע לגבי בריאותם (Steptoe & O'Sullivan, 1986), מעונינים בבדיקות רפואיות ומחפשים מידע מעמיק ומפורט יותר (Miller, Brody & Summerton, 1988). ה'נמנעים ממידע' מתוארים כטיפוס ההפוך, היינו אנשים בעלי נטייה להקהיה מעדיפים להתרחק מהמידע המאיים ולעסוק בפעילויות מסיחות. לפיכך, נראה כי אנשים הנוטים ל'חיפוש מידע' יהיו בעלי נכונות רבה יותר להיחשף למידע הגנטי מאנשים הנמוכים בנטייה זו. מן הצד השני, נבדקים בעלי נטייה ל'הימנעות ממידע' יהיו נכונים פחות להיחשף למידע הגנטי מאשר נבדקים שאינם נוטים ל'הימנעות ממידע'.

לסיכום, שתי שאלות תיאורטיות מרכזיות עומדות בבסיסו של מחקר זה: השאלה הראשונה בוחנת השפעתם של משתנים (טיפול ונגישות למידע) על הנכונות לדעת. השאלה השניה בוחנת האם ישנם משתנים רלבנטיים, באישיותו של הנבדק, המשפיעים על ההחלטה האם להיחשף למידע גנטי.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 39676.62 שניות.