ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים

השאלון כלל 3 שאלות פתוחות בהן התבקשו הנבדקים לנמק את החלטתם (עבור כל מצב טיפול). ניתוח תוכן נערך לנימוקים אלה לפי קטגוריות משותפות. להלן יוצגו הקטגוריות שהופיעו בשכיחות גבוהה לצד פירוט של שכיחות הקטגוריה בשלושת תנאי הטיפול. בסך הכל התקבלו 577 נימוקים (חלק מהנבדקים ציינו יותר מנימוק אחד, כך 88% מהתשובות זכו לנימוק) (ראה נספח 7). שני שופטים בלתי תלויים סיווגו את התשובות לפי רשימת קטגוריות מובנה שנוצרה תוך כדי עבודתו של השופט הראשון. אחוז ההסכמה בין השופטים היה 72.8.בסך הכל התקבלו 41 קטגוריות (ראה נספח 8) אשר רוכזו ל-5 קטגוריות על המוצגות בתרשים מס' 1 ובטבלה מס' 10 (תהליך הבניית קטגוריות העל מתוך 41 הקטגוריות מתועד בנספח 9). התרשים מציג את התפלגות קטגוריות הנימוקים במדגם כולו ואילו הטבלה מפרטת את ההתפלגות בתנאי הטיפול השונים ובנפרד עבור אלה שנימקו את החלטתם לדעת למול אלו שנימקו את החלטתם שלא לדעת.

תרשים מס'1: התפלגות קטגוריות הנימוקים במדגם כולו

המספרים בטבלה 10 אינם מסתכמים ל 100% כיוון שחלק מהנבדקים נימקו ביותר מנימוק אחד, בנוסף היו נימוקים שלא נכללו בספירה (נימוקים משניים או לא רלבנטיים) לפיכך, האחוזים בטבלה מס' 11 מייצגים את אחוז הנבדקים שהזכירו את נימוקי הקטגוריה, בכל תנאי (כך למשל 28% מהנבדקים רצו לדעת, בתנאי אין טיפול בשל נימוקים הקשורים בצורך בשליטה). בסך הכל התקבלו 4 קטגוריות-על מרכזיות: נימוקים העוסקים בתועלת שתביא הידיעה, נימוקים המבטאים צרכי שליטה וודאות ונימוקים המבטאים חרדה וחשש מהשפעת תוצאת הבדיקה. 3 קטגוריות הנימוקים האחרונות מהוות נימוקים אמוציונליים לעומת הנימוק הראשון (תועלת) המגלם רציונליות-אינסטרומנטליות.

קטגוריית הנימוקים העוסקים בשיקולי התועלת שבידיעה כללה שיקולי בעד ונגד מנקודת מבט של כדאיות, מחד הבדיקה עשויה שלא להביא לי כל תועלת "אין פתרון למחלה אז אין טעם לדעת עליה", "כאשר אין ממילא תרופה שעשויה לעזור לי, אין טעם שמראש אדע כי אני עתידה למות", מאידך הבדיקה עשויה להיות מועילה "אם אפשר למנוע - למה לא?", "כיוון שקיים טיפול אין שום סיבה מדוע לא אבצע אותה. להפך, עדיף לשפר את איכות חיי ולהקטין במידת האפשר את סיכויי לחלות במחלה". זוהי הקטגוריה היחידה שמהווה שיקול מרכזי הן בהחלטה לדעת והן בהחלטה שלא לדעת. התפלגות התשובות בין תנאי הטיפול השונים מחזקת את התועלתיות, כאשר הנימוקים הם בעד הידיעה, אזי אחוז המנמקים מקטגוריה זו הוא הגבוה ביותר בתנאי הטיפול הקל (61%). אולם כאשר נימוקי התועלת, או העדר תועלת, הם נגד הידיעה, אזי אחוז המנמקים מקטגוריה זו הוא הגבוה ביותר בתנאי העדר טיפול (26%). כאשר יש טיפול פשוט הידיעה מועילה, כאשר אין טיפול בכלל הידיעה נתפסת, עבור חלק, כמיותרת. 3 הקטגוריות האחרות בולטות כאוסף של נימוקים הפועלים בכיוון ברור.

הצורך בשליטה, אותן תשובות שעסקו ברצון לשלוט בגורל, היכולת לבחור ולקבל החלטות, לתכנן ולהיות ערוך ומוכן, פעל בכל המקרים לנימוק הרצון לדעת. הדבר בולט בעיקר כשמדובר במצב בו אין טיפול (28%), לאחר מכן במצב בו הטיפול קשה (13%) ולבסוף בתנאי הטיפול הפשוט (7%), הדבר מתיישב עם מידת השליטה שמאפשר כל אחד ממצבים אלה (העדר שליטה במצב של "אין טיפול" מגבירה את הצורך בשליטה יותר מבמצב של טיפול פשוט שאז השליטה משתמעת מן הטיפול המוצע).

הצורך בודאות, מבטא את הרצון לחיות במציאות ומצב בריאותי ידועים מראש או את הרצון לא לחיות תחת אי ודאות (כפי שרשם אחד הנבדקים "קשה לחיות כל החיים בספק"). קטגוריית נימוקים זו משמשת אף היא, בכל הפעמים, בכיוון של נימוק הרצון לדעת. במקרה זה, פיזור התשובות בין תנאי הטיפול השונים די דומה לצורך בשליטה כאשר אחוז הבוחרים נותר הגבוה ביותר בתנאי העדר הטיפול (16%), לאחר מכן אין הבדל משמעותי בין אחוז הבוחרים בתנאי הטיפול הפשוט (10%) לתנאי הטיפול הקשה (7%).

חרדה מהשפעת התוצאה מהווה קטגוריית נימוקים בכיוון המנוגד � אוסף של תשובות שנבחרו לנימוק הרצון לא לדעת. כאן הוזכרו בעיקר החשש ממועקה נפשית בעקבות הידיעה ("החיים בידיעה שימי ספורים יהיו קשים מנשוא"; "ידיעה על המצאות הגן תעורר חרדה קשה"), הרצון לחיות חיים רגילים, והקשר בין הגוף והנפש ("רק מהלחץ והחשש שואלי נמצאתי חולה באחת המחלות, אני יכולה לחלות"). התפלגות נימוקים מסוג זה בין תנאי הטיפול מתיישבת עם הציפייה לפיה התוצאה הקשה ביותר (חולה במחלה שאין לה כל טיפול) מעוררת בקרב מרבית הנבדקים רגשות קשים ביותר (52%). אחוז זה מצטמצם אך נותר גבוה בתנאי הטיפול הקשה (29%). קשה מעט להתייחס לאחוז הגבוה שהתקבל בתנאי הטיפול הפשוט שכן אחוז הנבדקים שלא רוצים לדעת בתנאי טיפול זה נמוך מאוד (N=9) ו-5 הנבדקים שבחרו בנימוק זה מהווים את האחוז הגבוה לכאורה שהתקבל. בתנאי הטיפול הפשוט, לתוצאות הבדיקה יכולת מינימלית לעורר חרדה כי גם בהימצא גן פגום ניתן לטפל בו בנקל.

יתר הנימוקים (22%) התקבצו לקטגוריית אחר שכללה נימוקים בלתי תלויים שהופיעו בשכיחות נמוכה מאוד כגון שיקולים הנוגעים לזולת ("אני חושבת שעל אדם לשאוף לכך שהמחלה לא תמשיך ותעבור לדורות הבאים"), תלוי באיזה איבר מדובר ("במקרה שכזה ההחלטה לא פשוטה, תלוי מהו האיבר שאמור להיכרת" או הסיכוי הנמוך ("הסבירות שאני חולה נמוכה לכן אעדיף לחיות בראש שקט") ועוד (ראה נספח 8). חשוב לציין כי מרבית שיקולי ה"אחר" התרכזו בתנאי הטיפול הקשה, זאת כיוון שדעת נבדקים רבים הוסחה מן הדילמה של הידיעה על קיום הגן ורבים עסקו בשאלת הכריתה ('תלוי באיבר', 'נגד התערבות כירורגית', 'קושי להחליט לגבי כריתה', 'עדיפה כריתה על מוות' וכו'). כך קרה שרבים מהשיקולים היו לא רלבנטיים או היוו מקבצים לא עקביים של נימוקים, שלא ניתן היה לקבצם. יש לציין עוד כי לא התקבלו הבדלים בנימוקים בין תנאי הנגישות, הנימוק הרלבנטי היחיד שהתקבל ועשוי היה להבחין בין תנאי הנגישות 'אין טרחה' התקבל בשכיחות נמוכה (1%) וצוין הן בתנאי הנגישות הגבוהה והן בתנאי הנגישות הנמוכה. ייתכן כי הדבר מעיד על כך שבדיקת הדם נתפסת כבעלת עלות נמוכה עבור חלק מהנבדקים.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |