השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה

Share |

ההשערה לגבי השפעת רמת הטיפול אוששה. הנכונות לדעת גדלה ככל שהטיפול הפך קל יותר. בתנאי הטיפול הקל קיים קונצנזוס בקרב הנבדקים כאשר 95% מהנבדקים רצו לדעת. אחוז זה פוחת ל-76.4% בתנאי הטיפול הקשה (הכרוך בכריתת איברים) וצונח ל-52% בתנאי בו אין טיפול למחלה. אחוזים אלה מרמזים כנראה על המורכבות ההולכת וגדלה של קבלת ההחלטה, תחת רמות הטיפול השונות. ההחלטה האם לדעת היא די פשוטה (וכפי שציינו, קיים קונצנזוס) כאשר קיים טיפול תרופתי פשוט, מורכבת יותר כאשר הטיפול כרוך בכריתת איברים ועוד יותר, כאשר אין כל טיפול.

ברוב מצבי החיים אנשים מעדיפים לדעת. הרצון לדעת טבוע בנו (כמו גם בבעלי החיים) משום שהוא מסייע לנו להפעיל שליטה על הסביבה ובכך להסתגל אליה טוב יותר. למשל, כאשר משתוללת שריפה ביער, בעל חיים היודע על קיומה יוכל לברוח למקום בטוח, ובכך להציל את עצמו ואת בני מינו. באופן דומה משקיע במניות בבורסה, בעל מידע פנימי, יוכל לנצל מצב זה על מנת להרוויח. ברוב המקרים, ידיעה מגבירה את יכולת השליטה אולם במחקר זה, מצבי הטיפול השונים פורמים בהדרגה את הקשר הטבעי ההדוק בין ידיעה לשליטה.

המצב בו קיים טיפול פשוט מדגים את הטבע השכיח, מצב בו הידיעה והשליטה הולכות יד ביד והידיעה מאפשרת שליטה רבה. ואכן, בתנאי הטיפול הקל מרבית הנבדקים מעדיפים לדעת והשונות נמוכה מאוד, זהו מצב של החלטה טובה ואין ממש התלבטות. הדבר רק מחזק את העובדה שבתנאים האחרים קיימת התלבטות ושהפרדת השליטה מהידיעה מעלה את רמת הקושי של הדילמה עבור הנבדק.

במצב ההפוך, בו אין כל טיפול למחלה, מופרדת הידיעה מן השליטה מכיוון שהידיעה על קיומו של הגן הפגום, לא מאפשרת לשנות דבר במצב ועל הפרט לקבל אותו כנתון ולהתמודד עמו כמות שהוא. Decruyenaere, Evers Kiebooms, & Van Den Berghe (1993) מציינים כי אחד החסרונות שמעלים נבדקים כנגד הבדיקה הוא "האפשרות של קבלת מידע שלא ניתן לשינוי". ידע על העתיד שאינו ניתן לשליטה גורע מאיכות החיים. כך נמצא במחקרם של וויגינס ושות. כאשר קבוצת הנבדקים שקיבלה תוצאת בדיקה חיובית (נשאים של גן פגום) גילתה ירידה משמעותית בבריאות הנפשית (Well Being) עלייה בתחושת המתח והדיכאון, ביחס לקבוצה שקיבלה תוצאת בדיקה שלילית. תוצאות אלו היו תקפות בשתי נקודות זמן של עשרה ימים ושנה לאחר קבלת התוצאות (Wiggins et al, 1992). כך נמצא במחקרם של קרן ושות. כי במצב בו לא הוצע טיפול למחלה, רוב הנבדקים העדיפו לסרב לבדיקת הדם (Keren, Yaniv & Sagi, 2001). עם זאת, חשוב לציין כי גם במצב שאין כל שליטה יש נטייה טבעית לרצות לדעת (ואכן במחקר זה עדיין רוב הנבדקים - 52% - בחרו לדעת גם בתנאי העדר הטיפול). בתנאים בהם יכול הנבדק להשפיע על המצב, הצורך לדעת משרת, כאמור, פונקציה אבולוציונית הישרדותית, מה משרתת הנטייה הטבעית לרצות לדעת במצבים נעדרי שליטה? ראשית, קיים סיכוי גבוה שהאדם אינו נשא והוא עשוי לרצות להיבדק מתוך מחשבה שזו התוצאה שתתקבל עבורו. שנית, אנשים נותרים עם תקווה גם בתנאים שברור אובייקטיבית שאין סיבה לכך (למשל אם אומרים לנבדק שהוא נשא ובכל זאת הוא נותר בטוח כי המחלה לא תפרוץ בגופו) (Keren, Yaniv & Sagi, 2001). שלישית, לאי הודאות הכרוכה במידע פוטנציאלי שלילי יש, לבדה, ישות שלילית. קרן ועמיתיו מדברים על קונפליקט התקרבות-הימנעות כאשר מחד ישנה סקרנות, הרצון לפתור אי ודאות והצורך לדעת שגובר כשמדובר בגופו של האדם; ומאידך, יש את העדר השליטה, והחשש לקלקל את איכות החיים (שבלט כנימוק המרכזי במחקר הנוכחי כנגד הרצון לדעת). רביעית, הידיעה מניבה תחושה עקיפה של שליטה בכך שהיא מאפשרת הכנה והסתגלות נפשית למצב.

מצב הביניים, בו מוצע טיפול קשה למחלה (הכרוך בכריתת איברים) נמצא ברמה התיאורטית, בקוטב שבו ידיעה ושליטה אינן מפוצלות, אולם בפועל הדבר פועל באופן זה רק עבור חלק מהנבדקים, אותם נבדקים אשר ראו בכריתה אפשרות טיפול לגיטימית וברת ביצוע. חלק אחר של הנבדקים לא רואה בכריתה אופציה ולכן עבורו המצב בו מוצעת אפשרות זו אינו שונה בהרבה מן המצב בו אין כל טיפול. ואכן מספר לא מבוטל של נבדקים בתנאי זה אינו רוצה לדעת (23.6%). הדבר עשוי לנבוע מהעובדה שהידיעה אינה נתפסת כמסייעת לשליטה, אולם ייתכן כי למרות שהנבדקים תפסו את הקשר בין ידיעה ושליטה הם לא רצו לדעת. הכיצד? למרות יתרונותיה ההסתגלותיים, שליטה אינה נתפסת תמיד כדבר מבורך והיא עשויה להיתפס כדבר מרתיע כאשר אנשים מצפים לרע ולא לטוב (כאמור, אפשרות השליטה במקרה המתואר כרוכה בכריתת איבר). בנוסף, כאשר חולה מקבל מידע על הליך רפואי מסוים ומתבקש להגיע להחלטות בנוגע להליך זה, חווית השליטה עשויה להיות מוגזמת ומהממת עבורו (Fiske & Taylor, 1991). הדבר דומה לתנאי הטיפול הקשה בו חווית השליטה עשויה להיתפס כלא נעימה הן בשל כפל הציפייה השלילית (החשש מהתפרצות המחלה לצד החשש מהטיפול הקשה) והן בשל

השליטה הקיצונית הניתנת לנבדק (להחליט אם לכרות איבר כטיפול מונע). בהקשר זה ניתן להקדים ולהזכיר את משתנה האישיות 'הרצון לשליטה' (שידון בהרחבה בהמשך) אשר לגביו נמצאה מגמה של מתאם נמוך עם הנכונות לדעת רק בתנאי הטיפול הקשה. הדבר עשוי להוות רמז נוסף למשקלה של השליטה בנכונות לדעת, בתנאי זה, לעומת התנאים האחרים (כאמור, בתנאי הטיפול הקל הרוב רוצים לדעת ובתנאי העדר טיפול אין אפשרות לשליטה).

מחקרה של בנאדור (2000) תוקף את עניין השליטה ממקום אחר. בנאדור שאלה נבדקים האם ירצו לדעת את עתידו הגנטי של בן זוג פוטנציאלי ושל בן זוגם הקבוע. נמצא כי הרצון לדעת את עתיד בן הזוג הפוטנציאלי היה גבוה משל הרצון לדעת את עתידו של בן הזוג הקבוע (64% לעומת 45%, בהתאמה). גם במקרה זה הופרד מושג הידיעה ממושג השליטה כך שידיעה עבור בן זוג פוטנציאלי (ממנו אוכל להיפרד ביתר קלות) מקנה לי הרבה יותר שליטה מאשר ידיעה לגבי בן זוג קבוע. האחוזים מחזקים את הסברה לפיה הביקוש לידיעה יגבר כאשר זו תניב רמות גבוהות יותר של שליטה.

תקציר | מבוא | מטרת המחקר | טיפול | העדפה לודאות כפונקציה של הנגישות למידע | משתני אישיות | נבדקים | כלים | מערך המחקר | תיאור המדגם | הנכונות לדעת בתנאים השונים | הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות | סדר השאלות וההבדלים הבין אישיים | ניתוח תוכן לנימוקים המילוליים | השפעת הטיפול על הנכונות לדעת: הפרדת שליטה מידיעה | השפעת הנגישות למידע על הנכונות לדעת | מאפייני אישיות והנכונות לדעת | סוגיות נוספות בהחלטה לדעת | ביקורת וסיכום | מקורות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 71547.95 שניות.