תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות

Share |

לאור הבנת הבעייתיות במדידת התנהגות לא נאותה בארגונים, יש להרכיב את מודל המחקר באופן זהיר תוך שימת לב לשלבים כפי שמתארת יולדוס (2002). בפרק זה אסקור את שלבי בניית השאלון בהתייחס להיבטים מתודולוגיים כלליים ואציג את ההחלטות המרכזיות אשר קיבלתי על רקע הדילמות בכל שלב.

שלב א' - בחירת ההגרדה על פי המטרה

היות ואנו מתעניינים במגוון רחב של התנהגויות ומטרתינו הינה לזהות את היקפן ושכיחותן וליצור תשתית מתאימה על מנת שיהיה אפשר לבדוק את הקשר בינהן לבין משתני אישיות, הרי שיש צורך בהגדרה שתהיה רחבה מחד, ותכלול בתוכה מכלול של כוונות אפשריות לביצוע ההתנהגויות.

מתוך מכלול ההגדרות שתיארתי בחלק הראשון , נראית כמתאימה ביותר הגדרתם של Vardi & Wiener. על פי הם התנהגות לא נאותה מוגדרת כ: �Any intentional action by members of organizations that violates core organizational and / or social norms". (התנהגות מכוונת המתבצעת על ידי חברים בארגון המפרה נורמות ארגוניות וחברתיות. הגדרה זו כוללת כוונה בבסיס ההתנהגות אולם היא מאפשרת אופני גרימת נזק רבים על בסיס מניעים מגוונים. על פי Vardi & Wiener, מאחורי כל קטגוריה של ביטויים ספציפיים להתנהגות לא נאותה עומדת כוונה מודעת הגורמת נזק מסוג S,O,D. בכל אחת מהקטגוריות ישנה הדגמה ערכית מן הקלה ועד החמורה ביותר (Vardi & Wiener, 1996). החוקרים עושים את ההבחנה על פי ארבע קטגוריות מרכזיות של ביטויי התנהגות לא נאותה בארגונים :
1. התנהגות לא נאותה אישית - Interpersonal behavior - בקטגוריה זו נכללות התנהגויות לא נאותות שמטרתן להשיג תועלת אישית (סוג S) או לגרום נזק (סוג D). התנהגויות אלו כוללות על פי החוקרים שימוש בסמים ואלכוהול והתמכרות לעבודה.
2. התנהגות לא נאותה בין אישית - interpersonal misbehavior - בקטגוריה זו נכללות התנהגויות לא נאותות שמטרתן להשיג תועלת אישית ( סוג S) או לגרום נזק (סוג S). התנהגויות אלו כוללות חוסר נימוס , ציניות, ניהול רושם, התנהגות אגרסיבית התנהגות רודנית והטרדה מינית.
3. התנהגות לא נאותה פוליטית ונגד תפוקה - בקטגוריה זו נכללות התנהגויות לא נאותות שמטרתן להשיג תועלת אישית (סוג S) לגרום נזק ( סוג D) או לפעול לטובת הארגון ( סוג O) התנהגויות אלו כוללות הקלה חברתית ומתריענות
4. התנהגות לא נאותה אינטלקטואלית ומוחשית ( סטיית רכוש) - בקטגוריה זו נכללות התנהגויות לא נאותות שמטרתן להשיג תועלת אישית ( סוג S) או לגרום נזק ( סוג D) התנהגויות אלו כוללות חבלה וגניבה.
בעבודה זו אנו מתעניינים אך ורך בהתנהגות מסוג D , התנהגות לא נאותה פוליטית, התנהגות שכנגד תפוקה, וכן מה שהוגדר כהתנהגות לא נאותה אינלקטואלית ומוחשית. התרגום "התנהגות לא נאותה" אינו מדויק בהקשרינו מכיוון שהתנהגות החיילים הנבדקת כלפי אוכלוסייה היא התנהגות שלילית. בעצם ההגדרה טמון היחס הערכי להתנהגות. כמו כן, למרות שההגדרה שנבחרה מחייבת כוונה, הרי שבכל זאת נתמקד במדידת התוצאה, ולא הכוונה. את מדידת הכוונות נשאיר למחקרי מוטיבציה.

שלב ב' - בחירת הגורמים המעורבים

בשלב זה עומדות בפנינו שתי שאלות מרכזיות. הראשונה באיזו אוכלוסייה נתמקד מתוך אוכלוסיית הלוחמים וכנגד מי מתבצעת ההתנהגות אותה נמדוד. מפקדים או חיילים - כבר הזכרנו קודם את הבעייתיות הקיימת בבחירת הפריזמה למבצעי ההתנהגות- מנהלים או עובדים. הנטייה המחקרית היא לחקור בנפרד התנהגויות לא נאותות של מנהלים ומעסיקים (Bamberger & Sonnenstuhl, 1998). הדבר בעייתי במיוחד בשל הדיון שהוא מעלה : האם הארגון הוא המנהלים או העובדים? מי מייצג את האינטרס הארגוני? למי השפעה כבדת משקל יותר על משימת הפלוגה?. בספרות הסוציולוגית, למרות הסגמנטציה הקיימת בין מנהלים לעובדים , אין תחושה כי חוקרים מנסים להגן על בחירתם בתחום מסויים (יולדוס 2002), במקום זה, הם ממקדים את הניתוח ואת התיאוריה לסוג המסויים של ההתנהגות הסוטה ומשאירים לאחרים לזהות את האלמנטים המשותפים. במקרה שלנו, היות ויחידת הניתוח הינה חיילי הפלוגה המבצעית , ישנן בפנינו שתי אפשריות של "מתנהגים" - מפקדים וחיילים. הבחירה אינה מבוססת על תשתית ידע היות ואיננו מכירים הבדלים בשכיחותן או באופיין של התנהגות שתי קבוצות אלו. בנוסף, לא דומה הידע שנצבר על התנהגות מנהלים להתנהגות מפקדים. הפיקוד והניהול אינן מלאכה זהה.האינטרסים הארגוניים וכן מרכיבי הפיקוד במסגרת צבאית שונים לחלוטין מאינטרסים ומרכיבי תפקיד המנהל בארגוני עבודה. מכאן נובע כי ננסה לאסוף ידע כזה בשאלון עצמו , באופן שיאפשר זיהוי של מבצעי ההתנהגות כמפקדים או כחיילים ובכך נעשיר את ההבנה לגבי שתי הקבוצות המתנהגות.

התנהגות שלילית כלפי מי ? - היות והזכרנו את התחומים בהם נתמקד מתוך הנחה כי בזיהוי התנהגויות מסוגים אלו ישנו פוטנציאל תרומה משמעותית לארגון, עלינו להתמקד כעת בבחירת מושאי ההתנהגות הלא נאותה. בבואנו לבחון הקלה חברתית אגרסיביות וכן חבלה וגניבה נתמקד בביטויים אל מול גורמים בסביבה החיצונית לפלוגה. התנהגות אגרסיבית וכן חבלה וגניבה נבחן כלפי גורמים עימם באים במגע אשר מכונים על פי Vardi & Wiener "קורבנות חיצוניים" (Vardi & Wiener, 1996). נבחן אם כן, את ההתנהגות השלילית כלפי האוכלוסייה הפלשתינית בכל מקום בו מתבצעת פגיעה או הפעלת כוח שלא על פי הפקודות והנהלים (אוכלוסייה אזרחית במסגרת תעסוקה מבצעית - לקוחות המשימה).

שלב ג' - מדידת ההתנהגויות

בחירתנו כפי שפורטה קודם, עוסקת בהתנהגויות שבבסיסן הכוונה. ולכן השאלה בה נדון בשלב זה הינה האם אנחנו מודדים את המניעים להתנהגות ( שלב הגירוי) את הכוונות להתנהגות (השלב הקוגניטיבי) או את התוצאות (גולדמן, 1992). Vardi and Weits מזהים ארבע רמות של אירועים מקדימים, המשפיעים על הכוונות להתנהג באופן לא נאות - הארגון, הקבוצה, התפקיד והפרט (Vardi and Weits, 2000). גם בהקשר זה אין לנו ידע מקדים לטובת קבלת החלטה מלבד מחקרים קודמים שהתמקדו ברמת ניתוח מתוך הארבע ובדקו דרכה כוונות באחד המשורים, מניעים להתנהגות (O'Leary Kelly et al, 1996) כוונות במישור הקוגניטיבי (Jemieson:1994 , Baron and Neuman, 1996) או תוצאות (Griffin ,O'Leary Kelly, and collins, 1998). על פי Dalton אחת הסיבות למחקר הכוונה להתנהגות ולא ההתנהגות בפועל הינה היעדר מידע זמין. במובן זה משתנה הכוונה ישמש כממלא מקום למשתנה האמיתי אותו התכוון החוקר למדוד (Dalton et al., 1999). ההנחה המקובלת הינה שהמשתנה החלופי נמצא בקורלציה גבוהה עם ההתנהגות עצמה. אי לכך נתמקד במדידת התוצאות. בשל ההנחה כי על התנהגות חיילים לא נאותה משפיעים משתנים רבים ברמת הפרט וברמת הקבוצה והסביבה, נתמקד מראש במחקר זה , אך ורק במדידת השפעת משתני האישיות ברמת הפרט על התנהגות שלילית של חיילים. רמת הפרט אף מאפשרת מדידה נוחה יותר, כיוון שההשוואות שהיא מחייבת הינה בין פרטים ולא בין קבוצות או מסגרות ואין היא מחייבת בניית מערך נפרד לתרבויות השונות הקיימות בתוך יחידות בצבא או לסוגי מפקדים שונים.

שלב ד' - בחירת הגישה המחקרית המתאימה

בבואנו לבניית מערך המחקר יש צורך לקבל החלטה בין מכלול הדילמות שהעלינו בשאלת הגישה המחקרית הנכונה ביותר למטרתנו. בדילמה שבין מחקר תיאורטי לאמפירי הכרענו לטובת המחקר האמפירי בהנחה שזה יניח תשתית תיאורטית רחבה לעריכת מחקרים בנושא התנהגות לא נאותה ביחידה הצבאית בהמשך. בדילמה בין רמות המיקרו למקרו, הכרענו לטובת מחקר הפרט ולכן הפריזמה המרכזית תבחן את התופעות דרך משתני האישיות (חמשת הגדולים). המחקר יהיה קוגניטיבי ולא אפקטיבי ולכן יתמקד בתהליכים קוגניטיביים ולא ברגשות החיילים , כחלק ממדידת תוצאות ולא כוונות.

בשל רגישות הנושא ובהתייחס לבעיות המדידה הקיימות בסוג כזה של התנהגויות נבחר בשילוב בין מדידה ישירה למדידה עקיפה בעוד האחרונה היא המרכזית. מדידה ישירה תאפשר ללמוד על ההתנהגויות הלא נאותות של הפרטים ומדידה עקיפה תאפשר ללמוד על התנהגויות לא נאותות של חבריהם ליחידה באופן השלכתי. שילוב זה יאפשר לצמצם את החשש של הנחקרים לדווח, ויניב נתונים מהימנים יותר על התופעה הנחקרת. את שתי הדרכים נשלב בהצלבה עם עמדות, אלו יתנו לנו מימד נוסף לקלת התמונה המשלימה. מאוחר יותר נדון בצמצום בעיות המדידה בעריכת המחקר. המדידה תהיה כמותית בין השאר בשל הקושי לעסוק בדיאלוג מילולי בסוגיות בהן אנו עוסקים אולם תתבסס על מחקר מקדים בשיטת מחקר היסטורית � איסוף ולמידת תחקירים קיימים המתארים התנהגויות שבוצעו במהלך שנות "גאות ושפל" בפיקוד המרכז, כלפי פלשתינים על ידי חיילים, בניסיון לקבלת תשתית עשירה ככל האפשר לבניית המחקר.

שלב ה' - בניית כלי למדידת המשתנה התלוי - התנהגות לא נאותה של חיילים כלפי האוכלוסייה הפלשתינית

האתגר המרכזי בבסיס עבודתינו הינו בניית כלי מדידה חדש שיתאים לאוכלוסיית חיילים קרבית, שכפי שכבר פרטנו, שונה לעין ערוך מעולם העבודה או ארגונים אזרחיים, שלה פותחו כל הכלים המוכרים במדידת התנהגות לא נאותה. לצורך בניית מערך המחקר ניעזר בשלבים לפיתוח כלי מדידה חדש כפי שמסכמים אותם Aguinis et al (2001) :

1. קביעת מטרת הכלי - בשלב ראשון נגדיר את מטרת הכלי כ"אפיון התנהגות אגרסיבית, חבלה וגניבה בקרב לוחמים בפלוגה המבצעית".

2. הגדרת המאפיין הנמדד - תיאור מפורט של המאפיין מחייב להגדיר מה נכלל בתוכו ומה לאו, והוא המספק את תחום התוכן לכתיבת פריטים עבור המדידה. במקרה שלנו המאפיין הינו התנהגות אגרסיבית, תוקפנית הכוללת אלימות פיזית, חבלה או גניבה כלפי גורם חיצוני לפלוגה. בין התנהגויות אלו נמצא אלימות פיזית ( מכות, איומים בנשק), אלימות מילולית, (קללות ) בתוך כך נכללות גם התנהגויות כלפי אוכלוסייה אזרחית (במשימות השכיחות בשטחי יהודה ושומרון היא יכולה להיות ישראלית או פלשתינית) ויכולה לבוא לידי ביטוי בנקודות חיכוך מגוונות ( מחסומי צה"ל, טיפול בהפרות סדר, השתלטות על בתים אזרחיים ועוד). בין התנהגויות אלו נמצא גם גניבת כסף או רכוש, השפלות תושבים , ביזה או הרס רכוש. התוכן כולל פעולות שונות של ונדליזם (כהן: 1999) , התעללות פיזית, הטרדות, איום חבלה או השחתת ציוד, איום וצעקות, (1961 , Buss). הדבר יביא אותנו למיפוי ההתנהגויות העונות להגדרה זו שיפורטו בהמשך.

3. פיתוח תוכנית המדידה - תוכנית המדידה היא שרטוט התוכן, הפורמט, הפריטים והתנאים האדמינסטרטיביים של הכלי כדי להבטיח שייבנה היטב. (ראה סעיף תיאור בניית המדידה)

4. בחירת אוכלוסיית היעד כולל נתונים דמוגרפיים, תיאור הפריטים והאופן בו יעשה בהם שימוש, מספר הפריטים ודוגמאות הפריטים. נהלים אדמינסטרטיביים כגון הוראות לגבי משך זמן המדידה, איך תנוהל וכו'.

5. כתיבת הפריטים - לאחר הגדרת התכונה ותוכנית המדידה נכתבים הפריטים יש לכתוב בשלב ראשון מספר כפול ממספר הפרטים שרוצים, מכיוון שבתהליך פריטים ובוטלו או ישונו. Nannally (1978) מציע שיש צורך ב30 פריטים לפחות כדי שהמדידה תהיה בעל תוקף גבוה (Nannally, 1978). לכן יש תורך ב60 פריטים בהתחלה. הפריטים צריכים להיכתב בפשטות ובבהירות, לא עמומים או דו משמעיים, אין לכלול שלילה כפולה, יש להתאים את רמת המורכבות לאוכלוסייה הנחקרת , להימנע משפה פוגעת ובשימוש בפריטים שליליים - להדגיש את ה"לא".

6. מבחן פיילוט וניתוח פריטים - לאחר כתיבת הפריטים יש לעבור עליהם עם הגדרת המאפיין ואוכלוסיית המחקר להתאמה. לאחר מכן יש לנהל את המחקר על מדגם מייצג של אוכלוסיות מחקר במונחי גיל, רמת יכולת, ג'נדר וכו'. יש לאסוף את תגובות המשיבים כדי להעריך את בהירות הפריטים הנהלים והזמן המוקצב. איסוף משובים מהמשיבים יספק מידע על בהירות הפריטים והנהלים, בנוסף ניתן לערוך ניתוח פריטים, שיכול לעזור בהורדת פריטים שנכתבו לא נכון או שאינם רלוונטים. ניתוח הפריטים יסייע גם בהסברה מדוע לכלי מסויים יש רמת תקפות ומהימנות.

7. בחירת הפריטים - בהתבסס על מבחן הפיילוט , פריטים נבחרים ומשונים. שיטה מקובלת לבחירת פריטים, משתמשת בתוצאות ניתוח פריטים לדירוג פריטים על פי התוצאות שלהם מהגבוה לנמוך. קבוצת משתנים גבוהה נבחרת (30) ומהימנות הפריטים נבחרת באמצעות הקדם אלפא. אם המהימנות גבוהה (>0.80) לא ייבחרו פריטים נוספים. אם המהימנות לא גבוהה מספיק יש להוסיף בין 5-10 פריטים, תלוי בפער בין רמת המהימנות הנמוכה שהושגה לזו הרצויה , ואז מודדים מהימנות עבור הפריטים שהוספו. כאשר הושגה רמת המהימנות , התפלגות הציונים של הכלי כולו משורטטת. התפלגות נורמלית הינה אידיאלית אולם אם היא נוטה ניתן לתקנה.

8. יצירת נורמות - אם מטרת הכלי נועדה לקבל ציון לגבי פרטים יש ליצור נורמות. מטרת הנורמות ליצור סטנדרט לפרשנות ציון הפרטים, והן נקבעות על ידי איסוף ציונים על הכלי ממדגם מייצג של פרטים שמהווים חלק מאוכלוסיית היעד למחקר. נורמות מיוצגות על ידי ציונים סטנדרטים (Z) או אחוזונים.

9. קביעת מהימנות - מהימנות מתייחסת למידה שבה ניתן לסמוך על הכלי, במילים אחרות : עד כמה הוא יציב ועקבי. אם כלי מהימן תהיה עקביות בין שני סטים של ציונים על הכלי. אם הציונים שונים , יש טעויות במדידה. מהות המהימנות הינה שציון שהתקבל על מדד מסוים הוא "אמיתי" ומייצג במדויק את רמת הפרט על המשתנה הנמדד. בפסיכולוגיה תעסוקתית, מדידה כוללת טעויות. טעויות בכלי יכולות לנבוע מעייפות הנחקקר שינוי תנאים ( אור, רעש) טעויות אלו מאלצות את החוקר להסתמך על ציונים שהושגו כהערכה לציונים אמיתיים. כל ציון שהתקבל מורכב מציון אמיתי וציון הטעות. כדי להגביר את הדיוק יש להפחית את הטעות או להימנע ממנה לגמרי. כך ייגברו הסיכויים לקבל מן הנחקר ציון אמיתי ככל הניתן ביחס למשתנה הנחקר.

10. איסוף הוכחות לתקפות - תוקף מתייחס לתועלת המסקנות שהוסקו מציוני המדידה. מסקנות מן הכלי יכולות לכלול ענייני מדידה ( האם מדד ההתנהגות אכן מעריך התנהגות לא נאותה) .תהליך התיקוף מעריך האם כלי המדידה מעריך את התכונה שהוא אמור להעריך והאם הכלי יכול לשמש בקבלת ההחלטות מדוייקות. הכלי עצמו לא מתוקף אלא המסקנות הנובעות ממנו. התוקף מספק הוכחה המאשרת את כלי המדידה כמתאים לתכונה המוערכת, כמה טוב הוא מודד תכונה זו ואילו החלטות ניתן לקבל מהציון בכלי.

שלב ו' - תהליך יצירת כלי המדידה

עלינו לבחור בכלי המאפשר חישוב של ציון כולל להתנהגות לא נאותה. הכלי יהיה שאלון כמותי שיורכב מפסיפס של מקורות. סולמות המדידה יורכבו לאור מחקר גישוש מקדים לזיהוי התנהגויות מסוג שאנו מחפשים בקרב האוכלוסייה הנחקרת. מחקר הגישוש יאפשר להתאים בין הכלי לאוכלוסייה המחקר. מחקר הגישוש התבצע בשיטת איסוף מידע היסטורית. ראשית, קובצו מסמכי תחקירים להתנהגויות העונות להגדרה שבדקנו ל30 אירועים של התנהגות שלילית כלפי פלשתינים שנחשפו ותוחקרו בפיקוד המרכז. שנית, מופו מתוכם סוגי ההתנהגויות הנידונות על הבסיס התיאורטי של ספרות ההתנהגות הלא נאותה. ההתנהגויות שמופו הן : גניבת כסף, גניבת מזכרות וציוד - ביזה, איום בנשק ללא שהדבר הכרחי, פגיעה בסמלים, החרמת רכוש, אלימות פיזית, חבלה - הרס רכוש, שוחד - לקיחת פריטים תמורת הטבות או הקלות, אלימות מילולית, עיכוב /המתנה לשווא של פלשתינים במחסומי הצבא. 3. על בסיס עשר ההתנהגויות שמופו נבנה שאלון המורכב מ70 פריטים. לכל התנהגות 7 קריטריונים. לכל התנהגות חוברו שאלות באופן הבא:

השלכה עמדה דיווח עצמי
קוגניטיבי + + +
רגשי + +
התנהגותי + +

לכל סוג התנהגות מתוך העשר : שלוש שאלות של דיווח עצמי , (כדוגמת : הייתי מעורב באירוע בו...), העונות למימדים קוגניטיבי, רגשי, והתנהגותי , שלוש שאלות השלכתיות כדוגמת : ( חלק גדול מחברי חושב ש...) העונות לשלושת שמימדים ושאלה אחת במימד הקוגניטיבי של הבעת עמדה. הצלבת שבע השאלות מאפשרת קבלת מדד לביצוע התנהגות מסוג זה אצל הפרט המשיב. שאלון זה הופיע בשאלון הסופי כחלק ג' (ראה בנספח)

לשאלון זה צורף שאלון נוסף המודד את מרכיבי האישיות (קריגל 2001) ומאפשר מיפוי על פי "חמשת הגדולים" ההקדמה לשאלון מדגישה את האנונימיות של המשיב, ופונה למשיב לענות ברצינות ובכנות. כמו כן היא מציבה מספר פרטים לעיבוד סטטיסטי עתידי. שאלון זה הינו הבסיס לעיבוד עתידי לקבלת מהימנות ותוקף על מנת שיהווה כלי למחקר התנהגות שלילית בקרב חיילים.

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 56491.84 שניות.