השערות המחקר

Share |

עד כאן עסקנו בהכרות עם תחום ההתנהגות הלא נאותה , עם משתנה האישיות ועם הקשרים שבינהם. כבר הוזכר קודם, כי העיסוק בהתנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון אינו דומה להתנהגות לא נאותה בארגוני עבודה, אם כי ישנם יתרונות בהתבוננות על התופעה דרך משקפי ספרות זו.

ההתנהגות הלא נאותה של חיילים שנבחרה לצרכי מחקר זה איננה התנהגות כלפי אחרים בארגון (עמיתים לנשק) ולא כלפי הארגון עצמו � (עבריינות כלפי רכוש, אנשים או סמלים צבאיים) , אלא כלפי אוכלוסייה פלשתינית , עימה באים חיילים במגע, אשר מטבע הדברים אינה עונה אפילו לקריטריון "לקוח". זו התנהגות לא נאותה אשר על פי החלוקה של ורדי ווינר (1996) , מסבה נזק מתוך כוונה להזיק.

גם אם נקבל כמצע מושגי את מחקרה של קריגל (2001) , המאפיין השערות מחקר לקשר בין כל אחד ממשתני האישיות להתנהגות הלא נאותה הרי שיש להתאים אותו לתחום התוכן הייחודי שלפנינו.

פרק זה הינו דיון בקשרים האפשריים בין התנהגות לא נאותה של חיילים לבין כל אחד ממשתני האישיות ,ומהווה מצע לסיכום השערות המחקר בעבודה זאת. בשורות הבאות נסקור את הרקע המקדים לניסוח השערות המחקר לגבי כל אחת מן התכונות.

נוירוטיות - על פי Douglas & Martingo פרט המדורג ברמה גבוהה של נוירוטיות, מתאפיין בנטייה גדולה יותר לחוש עצבנות, תסכול ומרירות, דיכאון, עצבות וחוסר ישע, מבוכה וגם חוסר יכולת לשלוט בדחפים ובתשוקות. על פיהם , אדם כזה , אשר נוטה להיות ממורמר, מתוסכל ובעל מצבי רוח שליליים , נוטה לחוש חוסר שביעות רצון לאורך זמן גם ללא סיבה ממשית (Douglas & Martingo, 1990). אם נקבל הנחה זאת, הרי שסביר להניח כי חייל המדורג גבוה בנוירוטיות , ייטה לתחושות תסכול , העשויות לגרום לתוקפנות. עוד הם טוענים , כי קיים קשר בין רגש שלילי ושליטה עצמית של הפרט , לבין פעולות תוקפניות. יישום מחקרם לענייננו, מאפשר לטעון כי חייל, אשר נוטה להיות בעלי מצבי רוח שליליים ורגש שלילי גבוה, (כלולות בתוך "נוירוטיות") ייטה לדווח על חוסר שביעות רצון לאורך זמן , גם בהיעדר תנאים מלחיצים אובייקטיבים ולהתנהג בתוקפנות כלפי אחרים.

כמוהם מופיעה במודל התיאורטי של O'Leary-Kelly ועמיתיו ,העובדה כי אנשים אשר נוטים להתעצבן בקלות ולהגיב מבחינה רגשית ( נוירוטים) , נוטים יותר לתוקפנות ואלימות בעבודה בהשוואה לאחרים (O'Leary-Kelly et al, 1996). כך גם במודל של שוימר ומונטג (1996) שם מוצג הקשר בין מרכיבי גורם הנוירוטיות למשתנה המכונה "השתחררות מעכבות" (שאיפה של הפרט להשתחרר ממוסכמות חברתיות).

תופעה דומה ניתן לזהות במחקרם של Skarliciki ועמיתיו, אשר בדק האם אישיות הפרט ממתנת את הקשר שבין תפישת הצדק לבין נקמנות ארגונית (Skarliciki et al, 1999). ממחקרם עולה, כי נטיית אדם להתנהגות נקמנית כלפי הארגון תהיה גדולה יותר ככל שרמת הרגש השלילי שלו גבוהה ותפישת הצדק נמוכה. החוקרים אמנם בדקו התנהגויות התוך הארגון אולם התשתית התיאורטית הקודמת מאפשרת לשער השערה כללית גם כלפי התנהגויות המופנות לאחרים. ולכן בשל העובדה כי גורם הנוירוטיות כולל את התכונות המעידות על רגש שלילי , ניתן להסיק כי חייל המדורג גבוה בנוירוטיות יטה יותר באופן כללי להתנהגות שלילית.

ההשערה הראשונה למחקר זה תעסוק בקשר בין נוירוטיות להתנהגות לא נאותה והיא: חייל המדורג גבוה בגורם הנוירוטיות , יפגין יותר התנהגות לא נאותה כלפי אוכלוסייה אזרחית פלשתינית. לכן נצפה לקשר חיובי בין נוירוטיות להתנהגות לא נאותה כלפי האוכלוסיה.

מצפוניות - מצפוניות הוכח כגורם הקשור בקשר שלילי חזק להתנהגות הלא נאותה. אדם הגבוה במצפוניות מאופיין בתכונות כגון : אחריות, מהימנות, יעילות, ארגון, תכנון ושאיפה להישגים. אדם המדורג גבוה במצפוניות הינו בעל משמעת עצמית וניתן לסמוך עליו. זאת על פי McCrae & John התכונות המבדילות אדם "טוב" ו"רע" (McCrae & John, 1992). על פי שוימר ומונטג (1996) ישנו קשר שלילי בין מצפוניות לבין "השתחררות מעכבות". ככל שהפרט יותר "מצפוני" כך קטנה נטייתו להתנהגות לא קונבנציונאלית. מולם, נמצא כי ככל שהפרט פחות מצפוני, כך הוא ייטה ליותר התנהגות עבריינית (Ashton, 1998). פרט פחות מצפוני , מתאפיין בפחות שאפתנות מקצועית , כתוצאה מכך פחות חשוב לו לשמור על הנורמות והוא פחות מפחד להיתפס ולהיענש על ידי הארגון. בשל השאפתנות הנמוכה שלו , יהיה לו פחות חשוב מה חושבים עליו ממוניו , והוא יהיה יותר משוחרר לנקוט בפעולות שליליות (קריגל, 2001).

לאור כל זה ניתן לשער השערת מחקר שניה, על פיה : חייל המדורג נמוך בגורם המצפוניות, יפגין יותר התנהגות לא נאותה כלפי אוכלוסייה אזרחית. לכן נצפה לקשר שלילי בין מצפוניות לבין התנהגות לא נאותה.

נעימות - גורם הנעימות כולל תכונות כגון : אדיבות, נוחות ביחסים האישיים, נתינת אמון וסלחנות, שיתוף פעולה ונחמדות. פרט המדורג גבוה בגורם זה מאופיין באלטרואיזם ודאגה לאחר, בעוד שפרט המדורג נמוך בתכונה זאת התאפיין בעוינות ואדישות. מחקרו של Ashton הראה כי אדם שדיווח על עצמו כיותר נעים נטה פחות להתנהגות עבריינית כגון גניבה או חבלה ברכוש (Ashton, 1998). שוימר ומונטג (1996) מצאו קשר שלילי בין נעימות לבין הנטייה להשתחרר מעכבות. כלומר , אדם בעל דירוג גבוה בנעימות, נוטה פחות לפרוץ את הנורמות החברתיות והארגוניות. מכאן ניתן לטעון כי פרט הנוטה יותר לאלטרואיזם, והתחשבות בזולת ופחות לאנטגוניזם ועויינות יאופיין בפחות התנהגות בלתי נאותה.

השערת השלישית תהיה אם כן : חייל המדורג גבוה בגורם הנעימות ייטה פחות להתנהגות לא נאותה. לכן נצפה לקשר שלילי בין נעימות להתנהגות לא נאותה.

מוחצנות - כבר הודגמה לעיל, מורכבות הממצאים העוסקים במדידת מוחצנות. בניגוד למחקרים שהדגימו קשר חיובי בין מוחצנות לביצוע בעבודה (Barrick & Mount, 1991), ולתחושה חיובית (Watson & Clark, 1997), הרי שמחקרים אחרים מדברים על מתאם חיובי בין מוחצנות לעבריינות צווארון לבן (Collins & Schmidt, 1993), ובין מוחצנות להשתחררות מעכבות (שוימר ומונטג , 1996). קשה כתוצאה מכך לטעון טענה ברורה לקשר חד כיווני. לעומת זאת, על פי Analoui & Kakabadse ניתן בכל זאת להבחין בין סוגי ההתנהגות הלא נאותה בקרב מי שמדורג גבוה ב"מוחצנות" לעומת מי שמדורג נמוך בה. על פיהם, אנשים המדווחים על עצמם כמוחצנים, ומתאפיינים בדברנות, אסרטיביות וחברותיות , יטו יותר להפגיו התנהגות לא נאותה גלויה , בעוד שאנשים המדורגים נמוך המוחצנות, ייטו להפגין התנהגות לא נאותה סמויה (Analoui & Kakabadse, 1992). מכאן הניחה קריגל (2001), כי התנהגות לא נאותה של עובדים המוגדרים מוחצנים, תופנה כלפי אנשים אחרים בארגון בצורה גלויה (תוקפנות מילולית או פיזית), בעוד שהתנהגות לא נאותה של עובדים מופנמים תתאפיין בכך שהיא תופנה אל עבר הארגון בדרכים סמויות. אם נקבל טענה זאת , הרי שההשלכה לגבי התנהגויות חיילים, תתייחס להיות ההתנהגויות התוקפניות של חיילים כלפי פלשתינים גלויות.

לכן ההשערה הרביעית של מחקרינו תהיה: ככל שחייל ידורג גבוה במוחצנות כך תגבר התנהגותו הלא נאותה הגלויה כלפי האוכלוסיה הפלשתינית. לכן, נצפה לקשר חיובי בין מוחצנות לבין דפוסי התנהגות לא נאותה כלפי אוכלוסייה פלשתינית.

לגבי מרכיב ה"פתיחות" בשל היות ממצאי המחקר סותרים, אין בידינו תשתית תיאורטית רחבה מספיק כדי לטעון , והקשרים בין מרכיב זה לבין אופי ההתנהגות הלא נאותה של חיילים ייבדקו אמפירית.

עד כאן, הוצגו ההשערות למחקר זה. לקראת ביצוע המחקר בתחום שרגישותו כבר הודגמה לעיל, המצריך שיטות מדידה מורכבות, אפרט בפרק הבא את הדילמות המרכזיות במחקר ומדידה והחלטות שהתקבלו לבניית מערך המחקר.

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 56414.65 שניות.