התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות

Share |

בסקירת הספרות המובאת על ידי רובינזון וגרינברג המתייחסת לסוגי התנהגות בלתי קונבנציונאליים נמצא שמות רבים לאותה תופעה: התנהגות חורגת, התנהגות נסיגתית, התנהגות שלילית, סוטה, לא קונבנציונאלית, שלילית וכו' (Robinson & Greenberg, 1998). ריבוי השמות יכול לשקף את המבוכה הקיימת בניסיון להגדיר התנהגויות אשר הינן " מתחת לפני השטח ". בשנים האחרונות חל שינוי במחקר בתחום ובקרב חוקרים מתגבשת הכרה כי יש להרחיב את מעגל המושגים, כך שגם התנהגויות שאינן מעל פני השטח, אך יש להן חלק משמעותי בהבנת הארגון, יכללו בשדה המחקר (ורדי, 1994). בשורות הבאות אביא את עיקרי הספרות המגדירה התנהגות לא נאותה =( הל"נ) ,אנסה להתאים את ההגדרות השונות לשפה אחת, אביא את תמצית הטיפולוגיות המרכזיות שנערכו בתחום , ואתייחס לגורמים המוכרים בספרות להתנהגויות כאלו.

רובינסון ובנט , רואות בסטייה ארגונית התנהגות וולנטרית המפרה נורמות משמעותיות בארגון ובכך מאיימת על הארגון , על חבריו, או על שניהם. סטיות מתרחשות כאשר העובד חסר את המוטיבציה לציית לציפיות הנורמטיביות הקיימות בקונטקסט החברתי או מעוניין לפגוע בנורמות אלו. לדעתן, נורמות ארגוניות מיוצגות על ידי מדיניות פורמאלית ובלתי פורמאלית של הארגון. החוקים והנהלים הפורמאליים אינם רלוונטים, היות והסטייה מוגדרת במונחי הסטנדרטים החברתיים של קבוצה ספציפית ולא ביחס למערכת סטנדרטית מוסרית אבסולוטית. קיים הבדל , לטענתן, בין התנהגות לא נאותה להתנהגות בלתי מוסרית. לכלוך הנהר על ידי השלכת פסולת, אינו חריג , אם הוא תואם את מדיניות החברה , אולם הוא יתפס בעיני המתבונן כהתנהגות בלתי מוסרית (Robinson & Bennett, 1995). לעומת זאת, דיווח על פעולה זו , תהיה מעשה מוסרי, אולם ייתפס כהתנהגות לא נאותה על פי נורמות הארגון. ראלין לעומתן, הגדיר התנהגות סוטה, כהתנהגות הגורמת נזק ישיר לפרט או לארגון, הגדרה זו מחייבת נזק ממשי נראה לעין בארגון (Raelin, 1994).

גריפין ועמיתיו בהגדירם מאפיינים שונים של התנהגויות דיספונקציונאליות בארגונים, הגדירו התנהגות לא פונקציונאלית כפעילות של עובד או קבוצת עובדים , שהיא בעלת תוצאות שליליות לפרט בארגון, לקבוצות פרטים בארגון או לארגון עצמו. לטענתם , המניע להתנהגות, הקונטקסט שבו מתבצעת ההתנהגות ותוצאת ההתנהגות - קובעים אם ההתנהגות פונקציונאלית או לא פונקציונאלית (Griffin, O�Leary-Kelly, & Collins, 1998).

הולינגר וקלארק טוענים כי התנהגות סוטה הינה התנהגות מודעת ומכוונת שאין לעשותה, ושאנשים נקטו בה באופן מודע, במטרה לחבל בארגון הפורמאלי. לטענתם, סטייה במקום העבודה נובעת משני מצבים המאפיינים את ההנהלה . האחד - היעדר שליטה חברתית והשני - העדר מחוייבות למדיניות. מעבר למאפיין חריגה מנורמות הקבוצה, מציינים החוקרים תנאי נוסף שהינו מטרת עושה הפעולה: חבלה בארגון. החוקרים מתעלמים לחלוטין בהגדרתם מהתוצאה המתקבלת ומתמקדים בגורמים ברציונאליות של התהליך וטוענים בהכרח לפעולה מודעת (Hollinger & Clark, 1982).

כמוהם, עוסקים גם ורדי ווינר בעיקרון ה"כוונה" , בהגדירם התנהגות לא נאותה בארגונים ככל פעולה מכוונת של חברי הארגון הפוגעת בנורמות ובציפיות הארגוניות המשותפות, ו/או בערכים הדומיננטיים וסטנדרטים של התנהגות חברתית הולמת. בהגדרה זו מדגישים החוקרים את עניין הכוונה, מודעת ומכוונת, את הנורמות הבלתי פורמאליות בארגון, ואת הנורמות החיצוניות לארגון , המשמשות גם הן, מדד לבחינת התנהגות (Vardi & Wiener, 1996). בעניין הכוונה הרחיקו לכת אנולי וקאקבסדה באומרם כי התנהגות לא נאותה הינה התנהגות מודעת של הפרט , אשר בביצועה מושקעים מאמצים ותכנון, והיא משמשת לעיתים כלי לביטוי עצמי של יחיד או קבוצה באופן גלוי או סמוי (Analoui & Kakabadse, 1992).

גולדמן (1992), סוקרת את הספרות הקיימת בתחום ההתנהגות הלא נאותה ועורכת המשגה להתנהגויות לא נאותות בארגונים, אותן היא מכנה "התנהגויות סוטות". לטענתה ארבעה מימדים קשורים להגדרת הסטייה בארגונים : 1. מגדיר הסטייה : הפרט, הקבוצה או הארגון. 2. קריטריון הסטייה - נורמות, הערך האבסולוטי, הממוצע הסביר, או תגובת הקהל. 3. ביטוי הסטיה - עמדה או התנהגות. 4. השפעת הסטיה - תוצאות שליליות, או תוצאות חיוביות. דרך נוספת שהיא מציעה למיפוי הינה על פי גישת השטחות של גוטמן (1957), (שם), שיטת מיפוי אשר על פיה היא מגדירה את ההתנהגות הסוטה תחת מבנה קונספטואלי שיצרה כ: "התנהגות של הפרט אשר חרגה מנורמות הארגון הפורמלי וגרמה לתוצאות שליליות".

הגדרה זו מתייחסת לתהליך ולתוצאה - בתיאור התהליך ניכרת תופעת חריגה מנורמות ובמבחן התוצאה ניכר נזק לארגון.

כמעט כל ההגדרות מתייחסות, אם כן, לתהליך בו מתבצעת הפרת הנורמות. אולם מעטים עוסקים בשאלת חומרת הנזק כקריטריון להגדרה. רובם אומרים כי נגרם נזק. באומרם כך, הם מכניסים למשל: מתריענות, שעות גלישה פרטית באינטרנט, וגניבת ממון, לאותה משפחת התנהגויות. החוקרים חלוקים בעיקר לגבי המרכיבים האחרים הדרושים על מנת להגדיר התנהגות כ"לא נאותה". יש הטוענים כי תנאי בסיסי הינו כוונת זדון, בעוד שהאחרים מדברים על מבחן התוצאה.

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 60861.88 שניות.