תקציר

Share |

העימות המתמשך בין ישראל לפלשתינים , בו נדרש צה"ל לשלוט על אוכלוסייה אזרחית, מזמן מצבים של חיכוך מתמיד ומעמיד את החיילים באינטראקציה אינטנסיבית עם אוכלוסייה מקומית פלשתינית . כתוצאה מכך אנו עדים לתופעה שולית , המתרחשת בצד ההתנהגות הסבירה היומיומית שהינה התנהגות תוקפנית ואגרסיבית המבוססת על "יוזמה עצמית של חיילים" קרי, שימוש בכוח מעבר לנדרש לצורך ביצוע משימתם .

עבודה זו הינה ניסיון ראשון מסוגו להתבונן על התנהגות לא נאותה של חיילים כתופעה שיש לה מסגרת מארגנת, רציונאלית והיא ניתנת ללמידה ולהתערבות . המחקר האמפירי מתבסס על כלי למדידת התנהגות לא נאותה בקרב חיילים כלפי האוכלוסייה, שפותח ותוקף במסגרת עבודה זו, בדמות שאלון כמותי למחקר אמפירי, המאפשר איתור היקף ההתנהגויות ושכיחותן על ידי דיווח עצמי, דיווח השלכתי ובדיקת עמדות . לאור ההנחה כי ניתן למפות ולהסביר התנהגות תוקפנית כלפי אוכלוסיה אזרחית , נעשה ניסיון במחקר זה להסביר את ההתנהגויות על ידי בחינת הקשר בינן לבין מאפייני אישיות של החיילים .

המחקר מתבסס על יישום מסגרת מושגית של חקר ההתנהגויות הלא נאותות בארגון (OMB= Organizational misbehavior) כפי שהוצגה ע"י ורדי ווינר (Vardi & Wiener, 1996), לבחינת התנהגות חיילי צה"ל כלפי האוכלוסייה הפלשתינית האזרחית. הפריזמה של ה"התנהגות הלא נאותה" הינה חלק ממגמה מתפתחת של חקר התנהגויות אשר הינן בבחינת "הצד האפל של הארגון". תרומתה המרכזית של פריזמה זו בעצם היותה קושרת בין התנהגויות אשר בעבר נתפסו כמקרים בודדים, למסגרת מושגית המסייעת למיפוי ההתנהגויות, הגורמים להן ודרכים להתמודד עימן. כמו כן היא אינה מתייחסת לסטיית העובד דרך משקפי כשל ערכי בלבד, אלא כתופעה נורמטיבית אשר יש להכיר בה ולהבין את שורשיה. התשתית התיאורטית למחקר זה נבחרה בקפידה מתוך היכרות של החוקרת עם הארגון הצבאי ועם משימות החיילים ביהודה ושומרון ונערכה אדפטציה שלה לארגון הצבאי. תחת הפריזמה הזאת, מופו מספר התנהגויות תוקפניות אשר ננקטו על ידי חיילי צה"ל אל מול האוכלוסייה הפלשתינית במהלך הלחימה ביהודה ושומרון ונבחן הקשר בין שכיחותן לבין אישיות החיילים שנקטו בהן .

על הקשר בין משתני האישיות להתנהגות תוקפנית של החיילים כלפי האוכלוסייה האזרחית, בהתבסס על הספרות התיאורטית שיערנו את ההשערות הבאות : א. חייל המדורג גבוה בגורם הנוירוטיות , יפגין יותר התנהגות לא נאותה כלפי אוכלוסייה אזרחית פלשתינית. ב. חייל המדורג נמוך בגורם המצפוניות, יפגין יותר התנהגות לא נאותה כלפי אוכלוסייה אזרחית פלשתינית. ג. חייל המדורג גבוה בגורם הנעימות יטה פחות להתנהגות לא נאותה כלפי האוכלוסייה האזרחית פלשתינית. ד. חייל המדורג גבוה במוחצנות ינהג יותר בהתנהגות לא נאותה גלויה כלפי פלשתינים .

בחינת האישיות התבצעה על ידי מיפוי "חמשת הגדולים": (Digman, 1990) . מימדי המפתח הינם: נוירוטיות (Neuroticism), הכוללת חרדה, הרגשת דיכאון, כעס, חוסר יציבות רגשית, חוסר בטחון, עצבנות וחשש, נעימות (Agreeableness), הכוללת אדיבות, נוחות ביחסים בינאישיים, גמישות, נתינת אמון, שיתוף פעולה, סלחנות, התחשבות וסובלנות, מצפוניות (Conscientiousness), הכוללת אחריות, מהימנות, יעילות, ארגון, שאיפה להישגים, מוחצנות (Extraversion),המורכבת מחברתיות, דברנות ,שליטה ,העזה פעלתנות ומרץ ,ופתיחות (Openness), הכוללת היקף התעניינות נרחב, פתיחות להתנסויות, פעילות דמיונית, סקרנות, מקוריות, רגישות אומנותית והתעניינות אינטלקטואלית. במחקר נעשה שימוש בשאלון הקצר של Goldberg.

ההתנהגויות הלא נאותות נבחנו על ידי שאלון כמותי, הבוחן עשר התנהגויות תוקפניות של חיילים במסגרת פעילות מבצעית כלפי אוכלוסייה פלשתינית, אשר מתבצעות ללא הנחיות או פקודות לעשותן, היקפן, שכיחותן ועמדות החיילים כלפיהן . ההתנהגויות הן : גניבת כסף, גניבת מזכרות וציוד (ביזה), איום בנשק למטרת הפחדה, פגיעה בסמלים, החרמת רכוש, אלימות פיזית, חבלה ברכוש, קבלת שוחד, אלימות מילולית, עיכוב אנשים במחסום .

השאלות נוסחו כדיווח עצמי ("הייתי מעורב באירוע שכלל..") ,דיווח השלכתי ("חלק מחברי לפלוגה.."), ועמדות כלפי ההתנהגות ("לעיתים אני חושב כי אפשר..") .

איסוף הנתונים נערך בשטח. התקבלו 153 שאלונים בני שימוש. הנתונים נשמרו אצל החוקרת בשל רגישותם ועובדו על ידה. בבחינת השערות המחקר נמצא קשר שלילי בין ביזה ומצפוניות - ככל שחייל מדורג גבוה במצפוניות תפחת נטייתו לביזה, קשר חיובי בין ביזה ונוירוטיות - ככל שחייל מדורג גבוה בנוירוטיות, תגבר נטייתו לקחת חלק בביזה, קשר שלילי בין החרמת רכוש ומצפוניות - ככל שחייל מדורג גבוה במצפוניות תפחת נטייתו להחרים רכוש, קשר חיובי בין נוירוטיות להחרמת רכוש - ככל שחייל מדורג גבוה בנוירוטיות, תגבר נטייתו להחרים רכוש. קשר שלילי בין שוחד ונעימות - ככל שחייל גבוה בנעימות , כך תפחת נטייתו להיות מושא לשוחד .

בניתוח גורמים (Factor Analysis) נמצאו שני דפוסי התנהגות מרכזיים :דפוס ראשון הינו: התנהגות של גרימת נזק ללא תועלת אישית נראית לעין, הכוללת: אלימות פיזית, עיכוב במחסום, פגיעה בסמלים, אלימות מילולית, איום בנשק להפחדה, וחבלה ברכוש. ודפוס שני ,התנהגות שיש בה תועלת מוחשית הכוללת : לקיחת כסף, ביזה ושוחד. בדפוס הראשון של ההתנהגות הלא נאותה, נזק לשמו, לא נמצאו קשרים למשתני אישיות כלל, ובדפוס השני, נזק למטרת תועלת אישית, נמצא קשר חיובי לנוירוטיות וקשר שלילי למצפוניות המסבירים 7% מהשונות. ככל שחייל ידורג גבוה בנוירוטיות ונמוך במצפוניות, כך תגבר נטייתו להתנהגות מסוג "תועלת אישית" - לקיחת כסף, ביזה ושוחד .

משמעות הממצאים הינה כי תופעת ההתנהגות הלא נאותה של חיילים כלפי האוכלוסייה הפלשתינית, כאשר מדובר בגרימת נזק לשמו, אינה מוסברת באמצעות אישיות החייל ולכן עשויה להיות מוסברת על ידי משתנים מצביים, חברתיים או ארגוניים. דבר זה מגביר לכאורה את השליטה הפוטנציאלית של המפקדים בהתנהגות שכזו, אם אכן יתבררו גורמים כאלה . טענה זו נכונה גם להסבר תופעת ההתנהגות למטרת תועלת אישית מוחשית, מכיוון שגם בה מסבירה האישיות רק חלק קטן מהשונות בתופעה .

במחקר זה נבחן לראשונה הקשר בין מאפיינים אישיותיים לבין התנהגות הלא נאותה באופן אמפירי, וזו תרומתו העיקרית. השלכה נוספת נוגעת לבניית מסוגלות למחקר בתחום רגיש זה על ידי בניה של כלי ייחודי לזיהוי היקפן של ההתנהגויות לא נאותות של חיילים כלפי אוכלוסייה פלשתינית ושכיחותן .

עבור הצבא תרומתו של המחקר הינה בעצם חשיפת התופעה ,אשר יש להכיר בקיומה. המחקר גם מציף את הצורך להשקיע מאמץ במחקר פנים צבאי לאפיון משתנים מצביים וסביבתיים הקשורים להתנהגות חיילים ולגורמים לה. בנוסף, מפקדים יוכלו ללמוד את התופעה ולצפות במידת מה, דרך הכרות עם אישיות חייליהם, את נטיית החיילים הפוטנציאלית להתנהגות מסוג "רווח אישי" (ביזה, גניבת כסף), וכתוצאה מכך, ייתכנו השלכות אפשריות על מיון החיילים. בנוסף, ישנן השלכות הנוגעות להכשרת מפקדים וחיילים לשהייה במוקדי החיכוך, ולמרכיבי הפיקוח שהצבא מציב על חייליו בפעילות מול האוכלוסייה המקומית .

תקציר | מבוא | התנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה, ריבוי הגדרות | טיפולוגיות של התנהגות לא נאותה | גורמים להתנהגות לא נאותה | התנהגות לא נאותה של חיילים במסגרת תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון | אישיות | הקשר בין משתני אישיות לבין התנהגות לא נאותה | השערות המחקר | שיטת המחקר | אוכלוסיית הנבדקים | כלי המחקר | מהלך המחקר | נתוני בסיס | הצגת המשתנים | הפעלת פרוצדורות סטטיסטיות | בדיקת השערות המחקר | דיון | מחקרי המשך | מקורות | דילמות במחקר ובמדידת אישיות והל'נ וקבלת ההחלטות | מדידת אישיות - דילמות המחקר והמדידה | מדידת התנהגות לא נאותה דילמות מרכזיות | תכנון שיטת המחקר רקע מתודולוגי וקבלת החלטות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: .078125 שניות.