כלים

Share |

כלי המחקר הינו שאלון אשר בתחילתו צויינה לנבדקים מטרת המחקר "ציפיות ושביעות רצון הנוגעות להחלטה חשובה", צויין גם שהשאלון הוא אנונימי, כמו כן נכתב שייתכן וישאלו לגבי דברים שהחליטו לא לעשות וחשוב להתייחס לשאלות אלו בכל מקרה. תוספת זו נכתבה בעקבות פיילוט קצר שבו הסתבר שהסטודנטים מתעלמים מהשאלות כאשר הם מציינים שלא ניגשו למועד ב'.

השאלון עצמו מורכב למעשה משלושה רבדים: הרובד הראשון הוא שאלות אשר יספקו מידע אובייקטיבי ובחלקן ישמשו כמשתנים בלתי תלויים:
1. מין: זכר / נקבה
2. זמן בחודשים מאז הבחינה (מועד א')
3. ציון שהתקבל במועד א'
4. האם שקל לגשת מועד ב': כן / לא
5. האם ניגש למועד ב': כן / לא
6. ציון מועד ב'
7. ציון סופי בקורס

הרובד השני הוא שאלות אשר יספקו את הערכה של התחושות אותם חש הסטודנט: 1. איזה ציון חשב שיקבל במועד א'.
2. מה הייתה ההסתברות שיקבל ציון זה (סקאלה בת 10 נקודות - מ- 100% עד 0%).
3. עד כמה היה שבע רצון מציון זה (סקאלה בת 10 נקודות החל ב- 5 "שבע רצון מאוד" ועד -5 "מאוד לא שבע רצון").
4. איזה ציון קיווה לקבל במועד ב' (סקאלה בת 10 נקודות - מ- 100% עד 0%).
5. מה הייתה ההסתברות לקבל ציון זה (סקאלה בת 10 נקודות החל ב- 5 "סביר מאוד" ועד -5 "מאוד לא סביר").
6. מה הייתה ההסתברות שייקבל ציון נמוך מזה שקיבל במועד א' (סקאלה בת 10 נקודות החל ב- 5 "סביר מאוד" ועד -5 "מאוד לא סביר").
7. עד כמה היה שבע רצון מהציון במועד השני (סקאלה בת 10 נקודות החל ב- 5 "שבע רצון מאוד" ועד -5 "מאוד לא שבע רצון").

כמשתנה תלוי שימשו השאלות:
1. באיזה מידה הסטונדט מעריך שמצבו היום היה שונה לו החליט אחרת. סקאלת התשובות נעה בין 5 (טוב בהרבה) ובין -5 (גרוע בהרבה) כאשר 0 הוגדר כלא שונה (כמו שצוין קודם לכן התייחסות למדד זה � מדד ההדמייה המכוונת).
2. עד כמה שבע רצון מההחלטה לגשת או לא למועד ב' (סקאלה בת 10 נקודות החל ב- 5 "שבע רצון מאוד" ועד -5 "מאוד לא שבע רצון") (כמו שצוין קודם לכן התייחסות למדד זה � מדד החלטה).
3. עד כמה שבע רצון מהציון הסופי (סקאלה בת 10 נקודות החל ב- 5 "שבע רצון מאוד" ועד -5 "מאוד לא שבע רצון")(כמו שצוין קודם לכן התייחסות למדד זה � מדד כללי).

שאלון הערכה עצמית של רוזנברג (Rosenberg, 1965), שאלון בן 10 פריטים אשר תורגם לעברית, סקאלת התשובות נעה בין 5 (מסכים בהחלט) ובין 1 (מתנגד בהחלט). האלפא קרונבך שהתקבלה הייתה 0.88, אשר מצביעה על מהימנות גבוהה. מדד זה הוא הפופלרי ביותר למדידה של תכונה זו, והוא מומלץ כאשר מעוניינים במדד גלובלי של הערכה עצמית (Blascovich & Tomaka, 1991).

תקציר | חרטה | אפקט הפועל? | השערת דפוס הזמן השונה | ספקנות מאוחרת | הערכה עצמית ואחריות | סקירה של המחקר הנוכחי | השערות המחקר | נבדקים | כלים | ניתוחים סטטיסטיים | אפיון המדגם | השערה ראשונה | השערה שנייה | השערה שלישית | השערה רביעית | החרטה בטווח הקצר | החרטה בטווח הארוך | דפוס זמנים שונה? | הערכה עצמית ואחריות | סיכום | מקורות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 57573.48 שניות.