הערכה עצמית ואחריות

Share |

המחקר הנוכחי מציע לחקור את ההבדלים בין חרטה הנובעת מפעולה לעומת חרטה הנובעת מחוסר פעולה דרך ענף אחר של מחקרים שבדק את הקשר של הערכה עצמית ואחריות לנושא החרטה. כך, חוקרים טענו שיש קשר הדוק בין הערכה עצמית ובין החרטה: החוקרים במחקר הזה טוענים שבחירות בעלות מרכיב של סיכון הם בעלות פוטנציאל של איום על הערכה עצמית. כך שכאשר מתקבלת תוצאה לא רצוייה, זה מביא את האדם לפקפק בשיפוטו וביכולתו, בייחוד כאשר ההחלטה היא חשובה. כך ניתן לשער שאנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה ייטו במיוחד לעשות בחירות אשר ימעיטו את האפשרות לחרטה. כך כאשר מסגרת הבחירה היא במסגרת של התייחסות לרווחים, אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה יטו לבחור באפשרות בטוחה יותר מאשר אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה (Josephs, Larrick, Steele & Nisbett, 1992).

בסדרה של ניסויים הם קיבלו אישוש לטענתם. כך למשל בניסוי הראשון שלהם, אשר נערך על הימורים. לנבדקים הוצגו 4 זוגות אלטרנטיבות שמוסגרו באופן חיובי ולאחר מכן 4 זוגות אלטרנטיבות שמוסגרו באופן שלילי. זוג אופייני שכזה היה בחירה בין זכייה בטוחה ב- 8$ ובין 66% זכייה ב- 12$. כצפוי, האינטראקציה הזוגית (הערכה עצמית * מסגרת התייחסות), הייתה מובהקת. כך שבמסגרת ההתייחסות החיובית אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נטו לבחור פחות באפשרות הנוטה לסיכון, זאת לעומת הנבדקים בעלי הערכה עצמית גבוהה. הבדל זה לא היה מובהק לגבי מסגרת ההפסדים. לשם בדיקת האפשרות שאופטימיות שימשה כמתשנה מתערב נבדקה רמת האופטמיות והיא אמנם נמצאה בקשר עם הערכה עצמית אולם לא נמצא שהיא ניבאה לקיחת סיכון.

בנוסף לבדיקה של ההשפעת הערכה העצמית על הציפייה לחרטה, ויכוח חדש התפתח סביב השאלה של עד כמה החרטה תלוייה בתחושת האחריות האישית, דרך האשמה עצמית. כך למשל קונולי ושותפיו טענו, שהאחריות האישית אינה מהותית לחוויות החרטה (Connolly et al., 1997). בניגוד אליהם זילנברג ועמיתיו הראו, שכנראה התוצאות במחקר של קונולי נבעו מליקויים מתודולוגיים. במחקרם, הציגו לנבדקים מצבים היפוטטיים בהקשר של שלושה סטודנטים הבוחרים קורס. שלושתם מגיעים בסוף לאותו קורס, אולם הדרך לכך היא שונה: הראשון היה אמור להיות באותו קורס והוא נשאר באותו קורס, השני מגלה שהקורס שהיה אמור להשתתף בו היה טוב בהרבה ואילו השלישי מגלה שהקורס שהיה אמור להשתתף בו היה גרוע בהרבה. בנוסף בתנאי אחד הם בחרו אותו בעצמם ואילו בתנאי שני מחשב בחר את הקורס למען הסטונדט. הם מצאו שבמצב בו הסטודנטים בחרו את הקורס בעצמם עוצמת החרטה הייתה גבוהה בהרבה מאשר במצב שבו המחשב בחר את הקורס למען הסטודנט (Zeelenberg et al., 1998).

תקציר | חרטה | אפקט הפועל? | השערת דפוס הזמן השונה | ספקנות מאוחרת | הערכה עצמית ואחריות | סקירה של המחקר הנוכחי | השערות המחקר | נבדקים | כלים | ניתוחים סטטיסטיים | אפיון המדגם | השערה ראשונה | השערה שנייה | השערה שלישית | השערה רביעית | החרטה בטווח הקצר | החרטה בטווח הארוך | דפוס זמנים שונה? | הערכה עצמית ואחריות | סיכום | מקורות |

ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 59682.89 שניות.