פרויקט המדגם - הבדלים בין אישיים - הבדלים בין אישיים בלמידה אימפליציטית

אקסטרוברטיות

תכונת אישיות שקושרה ישירות לקידוד אינפורמציה לא ורבלית היא אקסטרוברטיות (H. J. Eysenck & Eysenck, 1985). אקסטרוברטים מראים יכולת גבוהה יותר של קידוד אינפורמציה לא ורבלית, וזו מקושרת לכישורים החברתיים הגבוהים יותר שמאפיינים אותם (Lieberman & Rosenthal, 2001). יכולת הקידוד העדיפה, שנעשית לרוב באופן אוטומטי ובחלקו לפחות לא מודע, מציעה שייתכן שאקסטרוברטים יראו עדיפות בלמידה אימפליציטית. עם זאת , Lieberman & Rosenthal מציעים שעדיפות זו באה לידי ביטוי רק במצבים של multi-tasking, וכן שאולי קשורה גם לקושי המטלה. כך, ייתכן שהבדלים בין אקסטרוברטים לאינטרוברטים ייראו רק בלמידה מורכבת יותר, או רק בלמידה שמדמה יותר סיטואציה חברתית אמיתית ומרובת גירויים (Lieberman & Rosenthal, 2001).

סגנון קוגניטיבי

סגנון קוגניטיבי מוגדר כנטיה אישיותית קבועה וחוצת סיטואציות לתפיסת, ארגון ועיבוד מידע וחוויות (Messick, 1984; Riding, 1997). מטבע הדברים נטיות אלו משפיעות, באופן משתנה, על ביצועים במטלות שונות והתנהגות בסיטואציות שונות, ובפרט על עיבוד אינפורמציה וקבלת החלטות (Hunt, Krzystofiak, Meindl, & Yousry, 1989). לסגנון קוגניטיבי יש בסיס נוירולוגי (Riding, Glass, Butler, & Pleydell-Pearce, 1997), והוא אינו תלוי במדדים שונים של אינטליגנציה ואישיות (Riding, 1997). מגוון התאוריות העוסקות בסגנון קוגניטיבי , מחלקות באופן כללי את בני האדם לשני טיפוסים: אנשים "שיטתיים", בעלי נטיה של המערכת הקוגניטיבית לטפל במידע בחלקים או בשלבים, לעומת אנשים "אינטואיטיבים", בעלי נטיה לטפל בה באופן שלם ולא סדרתי .

לקטגוריית הנטיה לטיפול באינפורמציה בחלקים (הסגנון השיטתי) נופלות ההגדרות של אנליטי, שיטתי, בלתי תלוי בשדה, סידרתי, מכוון, רציונלי, לוגי, ורטיקלי, רפלקטיבי, קונספטואלי, אקספליציטי. לקטגוריית הנטיה לטיפול באינפורמציה כשלם (הסגנון האינטואיטיבי) נופלות ההגדרות של אינטואיטיבי, תלוי בשדה, אוטומטי, לטרלי, אימפולסיבי, יוריסטי, סכמטי, הוליסטי, אימפליציטי. בתחום הלמידה האימפליציטית מבחין Reber בין נבדקים ששומרים במהלך הניסוי על עמדה נאיבית ביחס למבנה ולחוקים של הגירוי, ופועלים באופן ניטרלי מבחינת יצירת היפותיזות ואסטרטגיות (אינטואיטיבים), לבין נבדקים שמחפשים באופן אקטיבי אחר חוקים ופועלים באופן אקספליציטי של בחינת היפותיזות (שיטתיים) (Reber, 1976). ליברמן מקביל במפורש בין למידה אימפליציטית ואינטואיציה, ומציין ששניהם מערבים רצף זמן וניבוי, כוללים למידה שמתרחשת ברובה מחוץ למודעות, מביאים לייצוגים וכשרים המיושמים ללא כוונה מודעת, ותלויים בהתנסות ושיפור עם אימון (Lieberman, 2000).

הבדלים בסגנון קוגניטיבי בין אנשים ישפיעו על ביצועים באופן התלוי בדרישות המטלה, בכל אחד משלבי הטיפול באינפורמציה מצד המערכת הקוגניטיבית. אלו הן נטיות בסיסיות, לא רצוניות ולא בהכרח מודעות, למרות שלאנשים ישנה שליטה מסויימת בדומיננטיות של הסגנון על הטיפול באינפורמציה. ניסיונות מסורתיים לנתח את מאפייניה של ההשראה האמנותית או המדעית כ'דילוג' אינטלקטואלי אינטואיטיבי לתוצאה כלשהי ללא מודעות לדרך (Koestler, 1969), כתפיסה הוליסטית פתאומית של תופעות לא-קשורות לכאורה (Grinberg, 1972) או כיכולת לעבור בקלות יחסית ובאופן נשלט בין תהליכים ראשוניים לתהליכים משניים (Kris, 1952), נראים כתיאורים של מעבר לפעולה באמצעות המערכת האימפליציטית (Scott & Bruce, 1995).

אמצעי המדידה של הסגנון הקוגניטיבי הם לרוב שאלוני דיווח עצמי. למרות חולשותיהם האינהרנטיות (Riding, 1997), קיימים מספר שאלונים בתחום שנמצאו כמספקים תוצאות חזקות, ובעלי תוקף ומהימנות גבוהים למדי (למשל Epstein et al., 1996; Riding et al., 1997).

אחת השאלות התאורטיות לגבי סגנון קוגניטיבי היא האם סגנון קוגניטיבי מייצג ממד רציף אחד (כך שאדם יכול להראות נטיה רק לכיוון אחד), או שמדובר בשני ממדים נפרדים (כך שאדם יכול להיות גבוה או נמוך בשני הצירים גם יחד). Epstein ושותפיו (Epstein, 1994; Epstein et al., 1996) מביאים ממצאים חזקים המעידים לטובת האפשרות שמדובר בשני ממדים, שאינם תלויים זה בזה ומצטרפים יחדיו לניבוי התנהגות (Epstein, 1994; Epstein & Meier, 1989).

Epstein מייחס גם תלות סיטואציונית בקביעת הדומיננטיות בעיבוד, וכן טוען שבין אנשים ישנם הבדלים בסיסיים באיזון השפעתן של שתי מערכות אלו על פירוש המציאות וקביעת התנהגות. לשתי הנחות אלו תהיה חשיבות למחקר הנוכחי, שכן ניתן לראות בהבדל בסוג ההוראות גורם מצבי שמסיט את שיווי המשקל בין שתי המערכות, ובאנשים בעלי סגנון אישיות אינטואיטיבי (שיטתי) כאלה שהמערכת החוויתית/אימפליציטית (הרציונלית/אקספליציטית) אצלם נוטה באופן כללי להשפיע יותר על קבלת ההחלטות שלהם.