פרויקט המדגם - הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות - מי חושב שכדאי לו/לא לדעת ומתי: התנאים בהם נכונים נבדקים לקבל מידע גנטי לגבי עצמם

כל נבדק השיב על 4 סולמות אישיות, כאשר סולם ההתמודדות עם מידע מעורר חרדה מניב שני ציונים נפרדים על הנטייה להתעלם מהמידע ('הימנעות ממידע') לעומת הנטייה להיחשף למידע ('חיפוש מידע'). המטרה הייתה לנסות לקבוע האם קבלת ההחלטות של הנבדקים מושפעת ממשתני אישיות אלה. בטבלה 5 מובאים נתונים לגבי מהימנות סולמות האישיות והתפלגותם במדגם.

**טבלה מס'5 - נתונים פסיכומטריים של סולמות האישיות**
הסולם והטווח	מהימנות קרונבאך (במדגם)	מהימנות קרונבאך (בדיווח בספרות)	ממוצע	סטיית תקן	מינימום	מקסימום
הימנעות ממידע (0-16)	0.65	0.70	5.48	2.82	0	13
חיפוש מידע (0-16)	0.69		11.01	3.01	0	16
אופטימיות (1-9)	0.75	0.88	6.3	1.3	2.5	8.9
העדפה לחשיבה (1-9)	0.79	0.86	6.15	1	3.6	8.3
שליטה (1-9)	0.75	0.80	6.51	0.9	4.1	8.9

ניתן לראות כי מהימנות אלפא קרונבאך של סולמות האישיות משביעה רצון אם כי היא מעט נמוכה יותר מול המהימנות המקורית של כל סולם כפי שדיווחו בספרות. ייתכן כי התרגום לעברית השפיע על ירידת מהימנות הסולמות במדגם הנוכחי. טבלאות 6 ו-7 מציגות את המתאמים בין כל אחד מסולמות האישיות לכל רמת טיפול פעם אחת במדגם כולו ופעם לפי תנאי הנגישות למידע (גבוהה ונמוכה).

**טבלה מס'6 - מתאמים של ציוני האישיות עם הנכונות לדעת בכל תנאי הטיפול**
	אין טיפול	טיפול קשה	טיפול קל	נכונות כללית (ממוצע 3 המצבים)
הימנעות	**0.19-	0.06-	0.11-	*0.16-
חיפוש	**0.22	**0.20	0.06	**0.23
אופטימיות	0.04-	0.03	0.01	0.00
חשיבה	**0.18	**0.19	0.09	**0.21
שליטה	0.12	*0.14	0.09	*0.14
* p<0.5; ** p<0.01

בתנאי העדר הטיפול התקבלו מתאמים מובהקים בין הנכונות לדעת לבין כל אחד משני הממדים בסולם של Miller (הימנעות וחיפוש מידע) ועם ההעדפה לחשיבה. בתנאי הטיפול הקשה חיפוש מידע, העדפה לחשיבה והרצון לשליטה מתואמים עם הנכונות לדעת. אף אחד מסולמות האישיות אינו בעל מתאם מובהק עם הנכונות לדעת בתנאי הטיפול הקל. הדבר נובע מהשונות הנמוכה שהתקבלה עבור תשובות הנבדקים בתנאי זה, כיוון שמרבית הנבדקים העדיפו להיבדק.

תוצאה מפתיעה עולה מחישוב נפרד של המתאמים, בין הנכונות לדעת לסולמות האישיות, לפי תנאי הנגישות (טבלה מס' 7) - ניכר כי המתאמים גבוהים יותר בתנאי הנגישות הגבוהה ונחלשים בתנאי הנגישות הנמוכה. בתנאי הנגישות הנמוכה לא התקבל ולו מתאם מובהק אחד. לעומת זאת ממצא מעניין עולה בתנאי הנגישות הגבוהה. מתאמי האישיות עם הנכונות לדעת בתנאי זה גדלים ביחס למתאמים בטבלה 6 (בה אין הבחנה בתנאיי הנגישות). תוצאה זו אינה נהירה, חשוב להדגיש כי חלוקת הנבדקים לקבוצות הניסוי (תנאיי הנגישות) הייתה רנדומלית ולכן אין יסוד להניח כי מקור חיצוני הוא שגרם להבדלי המתאמים בין התנאים.

**טבלה מס'7 - מתאמים בין תנאי הטיפול והנכונות לדעת לפי נגישות**
	נגישות גבוהה				נגישות נמוכה
	אין טיפול	טיפול קשה	טיפול קל	נכונות כללית	אין טיפול	טיפול קשה	טיפול קל	נכונות כללית
הימנעות	**0.24-	*0.19-	0.17-	**0.27-	0.17-	0.06	0.08-	0.08-
חיפוש	**0.41	**0.31	0.08	**0.41	0.02	0.10	0.04	0.08
אופטימיות	0.09-	0.03	0.16-	0.08-	0.06	0.05	0.16	0.12
חשיבה	0.18	**0.27	0.01-	*0.23	0.15	0.12	0.14	0.17
שליטה	0.14	0.16	0.07	0.17	0.06	0.10	0.20	0.09
* p<0.5; ** p<0.01

בנוסף למתאמים, ערכתי הליך של רגרסיה מרובה לאמידת יכולת הניבוי של משתני האישיות את הנכונות לדעת. הניתוח נעשה בנפרד עבור תנאי הנגישות הגבוהה ועבור תנאי הנגישות הנמוכה. הנכונות לדעת כמשתנה תלוי חושבה כממוצע של 3 ההחלטות לגבי הנכונות לדעת מעבר לטיפולים.

**טבלה מס' 8 - תוצאות הרגרסיה המרובה עבור תנאי הנגישות הגבוהה**
	R	R square	Adj. R square	STD Error	F	Sig
נגישות גבוהה	0.56	0.31	0.28	0.50	9.50	0.001<

	Beta	t	Sig	STD Error
קבוע		3.96	0.001<	0.46
הימנעות	0.18-	2.17-	0.03	0.02
חיפוש	0.36	4.37	0.001<	0.02
אופטימיות	0.20-	2.25-	0.03	0.04
העדפה לחשיבה	0.27	2.95	0.004	0.06
שליטה	0.07	0.79	0.43	0.07

כפי שניתן לראות בטבלת תוצאות הרגרסיה עבור תנאי הנגישות הגבוהה (טבלה מס' 8), המודל מסביר 28% מהשונות. 4 משתני אישיות נמצאו תורמים לניבוי - הימנעות ממידע ואופטימיות (בכיוון שלילי) חיפוש מידע והעדפה לחשיבה. הרצון לשליטה לא נמצא תורם לניבוי. ניתוח רגרסיה נוסף בצעתי על תנאי הנגישות הנמוכה. בדומה לממצא עבור המתאמים, גם המודל המנסה לנבא את הנכונות לדעת מתוך חמשת משתני האישיות בתנאי הנגישות הנמוכה התקבל כלא מובהק כאשר אחוז השונות המוסברת הוא אפסי, כפי שניתן לראות בטבלה 9.