כאבים בקיום יחסי מין

Share |

דר' דני דרבי וטל פלג שגיא - 2/1/2013

כאבים בקיום יחסי מין הינה בעיה שכיחה בקרב נשים. כ- 28% מהנשים סבלו או יסבלו מכאבים בקיום יחסי מין בתקופה כלשהי במהלך חייהן. קיימים סוגים שונים של כאבים ביחסי מין:

  • כאב המורגש רק בעת מגע בנקודה מסוימת, לעומת כאב בכל אזור איבר המין ו/או הנרתיק.
  • כאב המורגש כל הזמן, לעומת כאב המורגש במצבים מסוימים (למשל, בזמן חדירה).
  • כאב עמוק (מורגש בעומק הנרתיק) או שטחי (מורגש בעיקר באיבר המין החיצוני או בכניסה לנרתיק).
  • כאב שקיים מאז ומתמיד, לעומת כאב שמתחיל בזמן מסוים בחיים.
  • שני הסוגים הנפוצים ביותר של כאבים בקיום יחסי מין הינם דיספראוניה ווגיניזמוס.

    דיספראוניה מתבטאת בכאב באברי המין בזמן מגע מיני (ולפעמים לפניו או אחריו). כאשר הכאב מורגש בפתח הנרתיק, הוא יקרא וסטיבוליטיס (דלקת מבוא העריה).

    מצב נוסף השכיח בקיום יחסי מין הינו וגיניזמוס. במצב זה, שרירי הנרתיק מתכווצים כנגד רצונה של האישה בעת ניסיון להחדרת הפין לנרתיק (לפעמים גם בעת ניסיון להחדרת אצבע, או טמפון). הכאבים בקיום יחסי מין נובעים מהתכווצות שרירי הנרתיק. וגיניזמוס עשוי להיות מורגש בדרגות שונות: החל מחוסר נוחות ותחושת כיווץ במהלך חדירה, ועד למקרים שבהם לא ניתן להחדיר דבר לנרתיק האישה.

    הגורמים לכאבים בקיום יחסי מין

    לכאבים בקיום יחסי מין סיבות רבות. להלן כמה מהסיבות השכיחות:

    1. סיבות רפואיות: הסיבות הרפואיות השכיחות לכאבים ביחסי מין הן יובש בנרתיק, זיהום באגן, כאב בעקבות ניתוח באזור או אנדומטריוזיס (endometriosis) – מצב גניקולוגי בו תאים מרירית הרחם נודדים לאזורים שונים בגוף וגורמים לכאבים. במצבים בהם סיבה רפואית גורמת לכאב, הטיפול המתאים ניתן על ידי רופא/ת המשפחה או רופא/ת נשים לצורך בדיקה וקבלת טיפול.
    2. גורמים הקשורים בגיל ובמצב האישה: בתקופות שונות בחייה, האישה פגיעה יותר לכאבים בקיום יחסי מין. למשל, בגיל המעבר קורים בגוף האישה שינויים הורמונאליים שעשויים לגרום לה ליובש, שבתורו גורם לכאבים בקיום יחסי מין. המחזור החודשי של האישה והשינויים ההורמונאליים החלים במהלכו גם משפיעים על כאבים בקיום יחסי מין, שעשויים להיות מורגשים יותר בתקופות מסוימות בחודש. בדומה לכך, לאחר לידה עשויים להיווצר כאבים בקיום יחסי מין הנובעים מהלידה עצמה, בעיקר אם הייתה קשה או טראומתית.
    3. קושי פסיכולוגי, לעתים בלתי מודע, עשוי לגרום לכאב בקיום יחסי מין. דוגמאות לקשיים כאלה: פחד או חרדה הקשורים לחדירה או ליחסי מין. תגובה טראומתית בעקבות פגיעה מינית, או אפילו בעקבות בדיקה באברי המין שנעשתה באופן לא נעים ומרתיע. קשיים בזוגיות וחוסר תקשורת זוגית. דימוי גוף נמוך. תקופות לחוצות במיוחד או תקופות של שינויים בחיים. מחלות (גופניות או נפשיות) של האישה או של אנשים קרובים לה

    במקרים רבים נובע הכאב בקיום יחסי מין מעירוב של סיבות. למשל, בעקבות ניתוח אישה עשויה לסבול מכאבים בקיום יחסי מין. כאבים אלה יגרמו לה לפחד ממגע מיני, שרק יגביר את הכאב ואת הרתיעה מקיום יחסי מין. בעקבות זאת, האישה עשויה לחוש תחושה של אכזבה מעצמה, או לחוות קשיים בזוגיות. כל אלה מגבירים את הכאב בקיום יחסי המין ויוצרים מעגל שלילי שמחמיר את הבעיה.

    טיפול בכאבים בקיום יחסי מין

    בעת פנייה לטיפול בכאבים בקיום יחסי מין, הדבר הראשון שנעשה הוא הפניה לבדיקה גופנית של רופא/ת נשים (גניקולוג/ית) כדי לוודא שאין סיבה רפואית לכאב. אם נמצאה סיבה רפואית יוצע לאישה טיפול מתאים על ידי הרופא/ה. לעתים, עשוי להיות מוצע טיפול רפואי (כמו תרופה או ניתוח) בשילוב של טיפול נפשי (המסייע להתמודדות עם הבעיה ומוריד את החרדה שנגרמת בעקבות הכאבים בקיום יחסי המין). אם לא נמצאה סיבה רפואית לכאבים בקיום יחסי מין, יש מספר סוגי טיפולים שמוצעים:

    1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – טיפול זה הוכח כיעיל בהפחתת כאבים בקיום יחסי מין. בטיפול כזה מתמקדים המטפל/ת והמטופלת במספר גורמים:
      • מתן מידע – המטופלת מקבלת מידע מדויק הנוגע ליחסי מין, לכאבים בקיום יחסי מין ולאופן שבו גורמים נפשיים עשויים להשפיע על כאבים בקיום יחסי מין. למשל, המטופלת לומדת כיצד הכאבים בקיום יחסי מין יוצרים אצלה פחד מחדירה, שבתורה מגביר את הכאבים בקיום יחסי מין (בגלל שהיא מתכווצת אפילו יותר, יבשה ולא נהנית מהמגע).
      • טיפול התנהגותי – באופן הדרגתי ובהתאם ליכולתה של המטופלת היא לומדת להכיר את מיניותה, ולהפוך את המצב המיני לנעים ורגוע יותר. למשל, לעתים מחליטים על זמן שבו יחסי המין לא יכללו חדירה, ובכך מפחיתים את חרדתה של האישה, ומאפשרים לבני הזוג לפתח ביניהם תקשורת מינית בריאה ולהכיר דרכים מגוונות ונעימות לגרימת עונג מיני זה לזה. בהדרגה, האישה לומדת להתיידד עם איבר מינה ולבצע פעילות מינית בדרך שמאפשרת לחרדה לרדת יותר ויותר. במהלך הטיפול מומלץ לאישה להשתמש בשמנים נעימים ומרגיעים ובאמבטיות חמות כדי להרגיע את האזור ולהפחית את הכאבים בקיום יחסי המין.
      • טיפול קוגניטיבי – ביחד עם המטפל/ת לומדת המטופלת לבחון את מחשבותיה ורגשותיה הקשורים לקיום יחסי מין, למיניות ולחדירה. מאותרות דרכי מחשבה לא נכונות או מדויקות, הגורמות למטופלת מצוקה שבתורה גורמת לכאבים בקיום יחסי מין. ביחד לומדים המטפל/ת והמטופלת לשנות מחשבות אלה.
    2. טיפולים נוספים ושילוב טיפולים – כאמור, בטיפול בכאבים ביחסי מין שילוב גישות ושיטות שונות הוא לעתים יעיל. למשל, במקרים מסוימים מוצע לאישה טיפול פסיכולוגי, לצד פגישות עם פיזיותרפיסט/ית המתמחה בעבודה על שרירי רצפת קרקעית האגן (השרירים השולטים בסוגרים) ומציעה לאישה תרגילים שמסייעים לה לחזק את שרירי הנרתיק ולשלוט בהם. טיפולים נוספים שלעתים נעשה בהם שימוש הם ביופידבק והיפנוזה (אולם מומלץ לבצע אותם אצל מטפל מומחה ומנוסה בתחום).

    וסטיבוליסטיס

    וסטיבוליטיס (דלקת מבוא העריה) הינו סוג של כאב בקיום יחסי מין (דיספראוניה), המתאפיין בכך שהכאב מורגש בפתח הנרתיק (וסטיבול). כ- 15% אחוז מהנשים מאובחנות כסובלות מוסטיבוליטיס במהלך חייהן.

    וסטיבוליטיס עשוי להתבטא באופנים שונים

    1. מורגש כל הזמן או רק בשעת מגע באזור.
    2. מתבטא רק בכאב, או גם באודם ובנפיחות.
    3. מורגש לאורך כל החיים או רק בתקופה מסוימת.
    4. מורגש במצבים מסוימים (למשל, בזמנים מסוימים בחודש) או תמיד.

    אישה הסובלת מוסטיבוליטיס עשויה לחוש כאב בלתי נסבל באזור, אולם בבדיקה לא יימצא גורם רפואי לדלקת (כמו זיהום או פטרייה). מצב זה עשוי ליצור תסכול אצל האישה ואצל בן/בת זוגה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם כאשר לא נמצאה סיבה רפואית, מדובר בדלקת אמיתית וכואבת מאד, המקשה מאד על תפקודה של האישה.

    שלבים בעת פנייה לטיפול בוסטיבוליטיס

    1. בדיקה רפואית – כאשר אישה חשה כאב באזור הכניסה לנרתיק, עליה לפנות קודם כל לבדיקה רפואית על ידי רופא/ת נשים (מומלץ לפנות לרופא/ת נשים בעל/ת מומחיות בתחום הסקסולוגיה). בבדיקה זו מוודאת הרופאה שהדלקת לא נגרמת מסיבה רפואית (כמו פטרייה). אם כן, היא מציעה לנבדקת טיפול לבעייתה (כמו תרופה או משחה).
    2. פנייה לטיפול מיני – אם לא נמצא גורם רפואי לדלקת, מומלץ לפנות למטפל מיני מוסמך, שיעזור לאישה להתמודד עם גורמים נפשיים אפשריים לדלקת ועם המצוקה שהיא גורמת. טיפול כזה יכלול את השלבים הבאים:
      • הפסקת החדירה הכואבת – כאב הינו איתות של הגוף שמשהו לא בסדר! אין סיבה לקיים יחסי מין הגורמים לכאב ולסבל! כאשר אישה ממשיכה לקיים יחסי מין הכוללים חדירה למרות תגובת כאב, היא גורמת לעצמה לחרדה ולסבל, שבתורם מגבירים את רתיעתה מקיום יחסי מין ומרעים את הכאב. במצב של דלקת באיבר המין מומלץ בשלב ראשון להימנע ממגע באזור, ואז לחזור למגע באופן הדרגתי ונעים, שאיננו מסב פחד או סבל.
      • שימוש בשמנים ובחומרים מרגיעים – האישה מונחית לעסות בעדינות את האזור בשמנים מזינים, ולהרבות בישיבה באמבטיות חמימות. כך, היא מסייעת לאזור המודלק להחלים ולכאוב פחות.
      • בירור גורמים אפשריים לכאב הקשורים בגיל האישה ובמצבה – בתקופות מסוימות אישה עשויה להיות מועדת יותר לחוש כאב. למשל, בגיל המעבר חלה ירידה בהורמונים בגוף האישה, שעלולה להביא ליובש בנרתיק ולהאיץ התפתחות דלקת. המחזור החודשי, הריון ולידה ומחלות הם שינויים נוספים שיכולים לגרום לדלקת.
      • מתן מידע – המטופלת מקבלת מידע מדויק הנוגע לגופה, לאברי המין שלה וליחסי מין. היא לומדת כיצד עשויה להיגרם דלקת בעת קיום יחסי מין, ומה מחזק את הבעיה. המטופלת לומדת כיצד להכיר את גופה, לאהוב אותו ולגעת בו בצורה שנעימה לה. היא גם לומדת כיצד להכיר את גופה לבן זוגה ולקיים מגע מיני נעים ומרגיע (שלא בהכרח כולל חדירה). באופן זה הופך המין למקור לעונג, ולא לסבל וכאב.
      • ה. בירור גורמים נפשיים אפשריים לכאב – המטפל/ת והמטופלת בודקים יחד אילו גורמים נפשיים עשויים להחמיר את הדלקת ממנה היא סובלת. גורמים כאלה עשויים להיות קשורים לאישה עצמה (למשל, נטייה לדרוש מעצמה ביצוע מושלם בתחום המין שגורמת לה לקיים יחסי מין למרות הכאב), לקשר הזוגי (למשל, חוסר תקשורת זוגית ומינית הגורמת לתחושה של האישה שהיא מאכזבת את בן זוגה, ולתחושה של בן הזוג שהוא לא יודע כיצד לגרום לה עונג), לתקופה מסוימת (למשל, תקופה של לחץ בעבודה) או לשילוב של סיבות. במקרים רבים, תגובה דלקתית גורמת למצוקה נפשית וזוגית, אשר בתורם מגבירים את תחושת הכאב הכרוכה בקיום יחסי מין.

    וגיניזמוס

    וגיניזמוס מתאר מצב בו שרירי הנרתיק מתכווצים כנגד רצונה של האישה בעת ניסיון לחדירה לנרתיק (לפעמים, כבר במחשבה על חדירה אפשרית השרירים מתכווצים). חדירה זו יכולה להיות של איבר מין, אך לעתים היא כוללת גם ניסיון להחדרה של טמפון או של אצבע. לעתים, בגלל התכווצות השרירים נגרם לאישה כאב. וגיניזמוס עשוי להיות מורגש בדרגות שונות:

    1. מצב מתון בו מורגש חוסר נוחות ותחושת כיווץ במהלך חדירה.
    2. מצב בינוני בו לא ניתן להחדיר איבר מין גברי לנרתיק (אבל כן ניתן להכניס אצבע או טמפון)
    3. 3. מצב חמור בו לא ניתן להחדי, ועד למקרים שבהם לא ניתן להחדיר דבר לנרתיק האישה.

    בנוסף, אישה עשויה לסבול מוגיניזמוס כל חייה, או החל מתקופה מסוימת (לפעמים בעקבות אירוע מסוים).

    במקרים רבים, ברגע שהאישה סובלת מוגיניזמוס נוצר 'מעגל חרדה': כדי לא לחוות את התחושות הלא נעימות (הגופניות והנפשיות) הקשורות בחרדה, האישה מעדיפה להימנע ממין. ההימנעות ממין מחזקת את החרדה כיוון שהיא לא מאפשרת לאישה לחזור לפעילות מינית וללמד את גופה כיצד לאפשר חדירה בצורה מרגיעה ונעימה.

    אצל מי וגיניזמוס שכיח?

    קיים מחקר מועט יחסית על וגיניזמוס, ולכן קשה לאמוד את שכיחות ההפרעה. עם זאת, ידוע כי וגיניזמוס שכיח יותר אצל נשים צעירות מאשר אצל מבוגרות, אצל נשים בעלות עמדות שליליות כלפי גופן ואצל נשים שחוו בעבר פגיעה מינית (או טראומה אחרת הקשורה למיניותן, כמו בדיקה גופנית טראומתית אצל רופא/ת נשים).

    וגיניזמוס הינו בעיה שגורמת לנשים למצוקה רבה. הקושי בחדירה גורם להן להאשמה עצמית, להימנעות מקיום מגע עם שותפים מיניים ולבעיות בזוגיות. בנוסף, נשים שאינן מטפלות בבעיה עשויות להתקשות להיכנס להיריון, להיבדק אצל רופא/ת נשים וללדת.

    הגורמים לוגיניזמוס

    וגיניזמוס עשוי לנבוע מגורמים גופניים, נפשיים, או משילוב של גורמים. הגורמים השכיחים:

    1. גורמים רפואיים – זיהום בדרכי השתן או באגן, אנדומטריוזיס (endometriosis, מצב גניקולוגי בו תאים מרירית הרחם נודדים לאזורים שונים בגוף וגורמים לכאבים), גידולים באברי המין או באגן ועוד.
    2. לידה או הפלה – לאחר לידה, בעיקר לידה בעלת סיבוכים (כמו ניתוח קיסרי) עשוי להיגרם וגיניזמוס כתוצאה מהפגיעה בנרתיק.
    3. שינויים הקשורים לגיל – גיל המעבר, ירידה הורמונאלית ויובש בנרתיק.
    4. תופעות לוואי של תרופות
    5. טראומה מינית – תקיפה מינית, אונס או הטרדה מינית. כאמור, לעתים גם בדיקה גופנית באברי המין שנעשתה באופן לא נעים עשויה להחוות כטראומתית ולגרום לחרדה מחדירה ולוגיניזמוס.
    6. עמדות וחינוך לגבי מיניות – עמדות נוקשות לגבי מיניות האישה עשויות לגרום לאישה לוגיניזמוס. במקרים רבים, עמדות אלה הינן תוצאה של החינוך שקיבלה בבית ובבית הספר, לעתים בשילוב של תפיסת עולם דתית נוקשה. במצב זה, עיסוק במיניות עלול לגרום לתחושות קשות של אשמה וחרדה
    7. לחץ – תקופות של לחץ (stress) עשויות לגרום לוגיניזמוס. חשוב לציין כי לחץ יכול להיות שלילי (מחלה של האישה או של אדם קרוב, פיטורין, גירושין), נייטראלי (עומס בעבודה) ואפילו חיובי (חתונה, קידום בקריירה או נסיעה קרובה לשליחות). לחצים, בעיקר כאלה הכרוכים בשינוי, עשויים ליצור מתח נפשי ומתח בשרירים שיחד גורמים לוגיניזמוס.
    8. קשיים זוגיים – קשיים עם בן/בת הזוג, חוסר תקשורת זוגית ומינית, דימוי עצמי נמוך ותחושה של אכזבה מבן/בת הזוג הם גורמים שכיחים לוגיניזמוס.

    טיפול בוגיניזמוס

    מרכיב חשוב ומהותי בוגיניזמוס הינו חרדה מחדירה. נשים עלולות לחוש חרדה מחדירה בגלל סיבות רבות. למשל:

    • התנסות לא נעימה בעברן (למשל - טראומה מינית או יחסי מין מכאיבים)
    • עמדות לא נכונות הקשורות למיניות וליחסי מין (הפחד שחדירה תכאב, האמונה שלאישה אסור ליהנות מיחסי מין וכדומה)
    • בעיה רפואית שגרמה בעבר לכאב ביחסי מין (למשל, כאב לאחר לידה או ניתוח), ואילו כעת נעלמה והותירה אחריה רק את הפחד מתחושת הכאב.

    טיפול בוגיניזמוס כולל את השלבים הבאים:

    1. הפניה לבדיקה גופנית אצל רופא/ת נשים (רצוי בעל/ת התמחות ברפואת מין – סקסולוגיה) כדי לוודא שאין בעיה רפואית בבסיס הוגיניזמוס. אם הבדיקה שתבוצע תעלה שיש בעיה רפואית, יוצע לאישה פתרון רפואי כמו תרופה, משחה או ניתוח.
    2. מתן מידע לאישה – האישה מקבלת מידע הנוגע למיניותה. היא מתוודעת לפרטים מדויקים על יחסי מין, חדירה ועונג מיני ולומדת להכיר את גופה. ההנחה היא שהיכרות עם גופה והבנה של המנגנון בו נגרם לאישה עונג תפחית את החשש ממין ומיחסי מין, ותאפשר לה להיות בשליטה על יחסי המין. בנוסף, לומדת האישה להכיר את מעגל החרדה שמביא להחמרת הוגיניזמוס, ועל הגורמים שמשמרים את הבעיה (למשל, הימנעות מוחלטת מחדירה).
    3. זיהוי מחשבות לא מדויקות הקשורות למיניות – האישה לומדת לאתר מחשבות שקשורות במין שגורמות לה לרגשות של חרדה ופחד ממין ולבדוק את אמיתותן. בהדרגה, השילוב של רכישת הידע לגבי מיניות ואיתור העמדות והאמונות הלא מדויקות הקשורות אליה, מאפשרות תפיסה בריאה ונכונה יותר של מין ובכך מפחיתות את התחושות הלא נעימות שקשורות בו.
    4. התרגלות הדרגתית למגע באיבר המין – האישה ובן זוגה לומדים כיצד ליהנות ממין וממיניות גם ללא חדירה, וכיצד להרחיב את מגוון הפעילויות המיניות כך שהתקשורת המינית ביניהם תחזור להיות מרגיעה, נעימה ולא מלחיצה.

    המאמר באדיבות קוגנטיקה – המרכז הישראלי לטיפול. לקריאה נוספת בקרו באתר המרכז הישראלי לטיפול מיני מבית קוגנטיקה.




    ofir
    10/03/2013
    08:49:18
    לחלי.. לא תמיד זה בגיל מאוחר, ואני חייב לציין שזאת הפעם הראשונה שאני קורא כתבה שמסכמת כל כך יפה את הנושא ונותנת מכנה הולם לכל בעיה
    woman
    30/01/2013
    13:23:37
    הלוואי שלא היו כאבים כלל וזה היה תמיד נטו הנאה ללא שום סבל...
    חלי
    28/01/2013
    16:31:59
    הכאבים הם במיחד בגיל מאוחר כאשר לא מקיימים יחסים לאורך זמן
    יהודי
    19/01/2013
    16:58:54
    הגברים צריכים להיות יותר מתחשבים
    ya
    19/01/2013
    12:20:54
    צסכימה
    יש להיכנס למערכת על מנת להגיב


ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 0.0625 שניות.