מנהגי הזכרון בישראל

Share |

איילת הדס ואריאל איילון - 4/5/2010

רקע

כבכל שנה בתקופה זו, ציונו לאחרונה יום הזכרון לשואה ולגבורה ושבוע לאחר מכן יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. על מנת להנציח את זכר הנספים והנופלים הוסדרו במהלך השנים מנהגי זכרון שונים, כאשר שניים מן הבולטים שבהם הינם צפירות הדומיה וטקסי הזכרון הנערכים במקומות רבים בארץ. בסקר החודש הנוכחי התמקדנו במנהגי הזכרון הללו, תוך כוונה לבדוק עד כמה הם באמת נפוצים ומהם מאפייני האנשים שנוטים לקחת בהם חלק.

המדגם

הסקר היה פתוח במשך שלושת השבועות האחרונים, ונענו לו 930 משיבים. כפי שקורה בדרך כלל, בסקר היה ייצוג יתר לנשים על פני גברים (64% לעומת 36%). הפיזור הגיאוגרפי של המשיבים נראה תקין, עם ייצוג יתר קל לתושבי המרכז על פני תושבי הצפון (49% תושבי המרכז, 12% תושבי מחוז ירושלים, 24% תושבי חיפה והצפון, 12% תושבי הדרום, 3% תושבי יו"ש). כצפוי ישנו ייצוג יתר ליהודים (95%), כאשר ההתפלגות לפי היחס לדת מראה שיש ייצוג יתר מסוים לאוכלוסיה החילונית (63% חילונים, 21% מסורתיים, 11% דתיים ו-5% חרדים).

יש לציין כי כמו סקרים אחרים שנערכים במסגרת "סקר החודש", גם הסקר הנוכחי היה פתוח רק לגולשים הרשומים באתר 'פרויקט המדגם', ועל כן הוא אינו סקר מייצג של האוכלוסיה.

ארץ למודת אובדן שכול

לצערנו נדמה לעתים כי כמעט כולנו מכירים סיפורים של קרובים שנספו בשואה, או מאוחר יותר – נהרגו במלחמות ישראל או בפיגועים. ואומנם, כמחצית (50.5%) מהמשיבים ציינו כי אחד מבני המשפחה שלהם נספה בשואה, ואחד מכל ארבעה משיבים ציין כי אחד מבני משפחתו נפל במערכות ישראל/בפעולות איבה. מובן כי בהשוואה לנופלים במערכות ישראל, דרגת הקרבה של המשיבים אל הנספים בשואה היתה רחוקה יותר (קרובים מדרגה שניה ומעלה).

עומדים בצפירות

ראשית, בתחילת הסקר רצינו לבחון את מנהג העמידה במהלך צפירות הזכרון, ולפיכך שאלנו את המשיבים האם הם נוהגים לעמוד במהלכן. ממצאים דומים עלו הן לגבי צפירת הדומיה ביום השואה והן לגבי צפירות הדומיה ביום הזכרון - רובם המכריע של המשיבים השיב כי הם תמיד עומדים בצפירה (90.5% בצפירת יום השואה ו-91.1% בצפירות יום הזכרון), כאשר שאר המשיבים ענו כי הם עומדים לעיתים, או שלא עומדים אף פעם.

ומה מאפיין את העומדים או את אלו שלא עומדים? ראשית, מבט על המשיבים מבחינת הנטייה לדת (ראו בגרף), הראה כי ככל שרמת הדתיות עולה, כך גם שיעור אלו שאינם עומדים תמיד בצפירת יום השואה עולה. בעוד שרק 6.5% מהחילונים ציינו כי אינם עומדים תמיד, למעלה ממחצית מהחרדים ציינו כי אינם עומדים בצפירת יום השואה באופן קבוע. בכל הנוגע לצפירות יום הזכרון התמונה מעט יותר מורכבת - כאן דווקא שיעור אלו שלא תמיד עומדים בצפירות היה הנמוך ביותר בקרב המסורתיים.

אחוז העומדים תמיד בצפירת יום השואה - על פי נטייה לדת
  93.5%
  93.3%
  87.9%
  48.9%
חילונים
מסורתיים
דתיים
חרדים

אחוז העומדים תמיד בצפירות יום הזכרון - על פי נטייה לדת
  93.5%
  95.3
  87.9%
  51.1%
חילונים
מסורתיים
דתיים
חרדים

שנית, מסתבר שגם מגדר משפיע במידה מסוימת על העמידה בצפירות, ונראה כי נשים נוטות לעמוד יותר מאשר גברים. למשל, בהתייחס לצפירת יום השואה, כ-13% מהגברים ציינו כי אינם עומדים תמיד, זאת לעומת 7% בלבד מנשים.

המוסכמות החברתיות ממשיכות לפעול גם כשנמצאים לבד

לאחר מכן, רצינו לדעת האם אנשים נוטים לעמוד בצפירות גם כאשר הם נמצאים לבד, כשאין אף אחד מסביבם. בבסיס תהיה זו נבחנת השאלה האם המוסכמות החברתיות סביב מנהג העמידה בצפירה פועלות רק כאשר האדם נמצא בחברה (למשל במקום ציבורי בו אנשים אחרים יכולים לראות את מעשיו), או שמא המוסכמות מופנמות ותקפות גם כאשר האדם נמצא לבדו.
התוצאות במקרה זה מראות, בהתאם לידוע לנו מתחום הפסיכולוגיה החברתית, כי המוסכמות החברתיות אינן תלויות בהימצאותה של 'חברה' בפועל. כך, לא נמצא הבדל משמעותי בין שיעור המשיבים שדיווחו כי הם תמיד עומדים בצפירות באופן כללי (91% ביום הזכרון למשל), לבין אלו שדיווחו כי הם עומדים בצפירות כאשר הם לבד (87% ביום הזכרון).

האם לגיל השפעה על כך? נראה שכן. מסתבר שבניגוד לקבוצות גיל אחרות, בקרב בני ה-30 וה-40 נמצא כי שיעור האנשים אשר אינם עומדים בקביעות בצפירה עולה פי 2(!) לערך כשמדובר בעמידה בצפירה לבד.

כמו כן, הנטייה לדת משפיעה בחלקה על ההבדל (או על העדר הבדל) בין עמידה בצפירות לבין עמידה גם כאשר נמצאים לבד. בעוד שבקרב הקבוצות להן נטייה לדת חלשה יותר (חילוניים ומסורתיים) ההבדל בין שתי הסיטואציות היה קטן יחסית, נמצא כי כעשירית מבין המשיבים בקבוצות היותר דתיות (דתיים וחרדים) עומדים כשהם בציבור אך מנגד לא עומדים כאשר הם נמצאים לבד.

מי הולך לטקסי הזכרון?

בנוסף, בדקנו את דפוסי ההשתתפות בטקסי זכרון בימים הללו, ושאלנו את המשיבים האם בחמש השנים האחרונות הם הלכו לטקסים הנערכים לזכר קורבנות השואה ו/או לטקסים לזכר חללי מערכות ישראל.

בשני המקרים, נמצא כי שיעור גדול מאוד מהמשיבים הלך לפחות לטקס אחד במהלך 5 השנים האחרונות (ראו בגרף) – כ-60% היו בטקס/י יום השואה, וכ-70% היו בטקס/י יום הזכרון לחללי צה"ל.

אחוז ההולכים לטקסים לזכר השואה בחמש השנים האחרונות בקרב כלל המשיבים
  18.6%
  40.3%
  41.1%
הלכו כל שנה
הלכו לפעמים
לא הלכו

אחוז ההולכים לטקסים לחללי מערכות ישראל/פעולות איבה בחמש השנים האחרונות בקרב כלל המשיבים
  32.5%
  37.6%
  29.9%
הלכו כל שנה
הלכו לפעמים
לא הלכו

מהם המאפיינים של ההולכים לטקסי יום השואה ויום הזכרון? לא נמצא הבדל מבחינת מגדר (דפוס התשובות של הגברים היה דומה לזה של הנשים), אך מבחינת הנטייה לדת, נמצא שיעור גבוה יחסית של מסורתיים ודתיים על פני חילוניים וחרדים.

מעניין לציין שדווקא עם הגיל נמצאה ירידה בשיעור האנשים ההולכים לטקסים (גם אלו של יום השואה). ניתן לשער כי הדבר נובע מכך שצעירים (בגילאי העשרה ובשנות ה-20) נמצאים במסגרות בהן מתקיימים מידי שנה טקסים אלו, כגון בי"ס, צבא ואוניברסיטה, והם אינם צריכים ללכת באופן עצמאי ויזום לטקסים.

לסיכום – עדיין מנציחים

מנהגי הזכרון שהוחלו בארצנו כבר לפני עשרות שנים נועדו לשמר ולהנציח את זכרם של הנספים הרבים בשואה, ולאחר מכן גם את הנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה. המספרים כאן מדברים בעד עצמם – לכמחצית מהמשיבים בסקר זה היה קרוב משפחה שנספה בשואה, ולכרבע מהמשיבים היה קרוב משפחה שנפל במערכות ישראל . ואכן, ממצאי הסקר הראו כי מנהגי הזכרון הללו עדיין טבועים חזק במוסכמות החברתיות שלנו – כ-90% מהמשיבים דיווחו כי הם עומדים בצפירות הדומיה (ללא הבדל משמעותי בין יום השואה לבין יום הזכרון), ויתרה מכך – רובם אף ציינו כי הם עושים זאת גם כאשר הם לבד. כמו כן, כ-70% מהמשיבים דיווחו כי הם הולכים לטקסי הזכרון השונים, כאשר ניתוח התוצאות הראה כי מרבית ההולכים הם דווקא הצעירים (בגילאי העשרה והעשרים).




יש להיכנס למערכת על מנת להגיב


ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 0.015625 שניות.