ה"חסרון לגודל" – יותר מתחרים, פחות מוטיבציה לתחרות

Share |

ד"ר ליאת לבונטין - 15/2/2010

מבוסס על:

Garcia, S. M. & Tor, A. (2009). The N-Effect: More Competitors, Less Competition, Psychological Science, 20, 871-877.

מחקר זה מתאר את התופעה של השפעת מספר המתחרים על המוטיבציה לתחרות. בתחרות אולימפית למשל, הידיעה של מתחרה שיש 100 מתחרות על מדליית הזהב או רק 10 משפיעה על המוטיבציה שלה להתחרות גם כשהסיכוי שלה להצליח לא משתנה.

תיאוריה ידועה מאוד וותיקה מאוד בפסיכולוגיה חברתית, תיאורית ההאצה החברתית (social facilitation, Zajonc) מציעה כי בנוכחות אחרים עולה המוטיבציה להתחרות. מחקר זה מראה כי תופעה זו מתרחשת רק כשמספר המתחרים קטן, ונעלמת כשמספר המתחרים גדול.

השוואה חברתית ותחרות

תהליכים של השוואה חברתית משפיעים על המוטיבציה לתחרות. אנשים המשווים את עצמם לאחרים על מימד שחשוב להם, מראים התנהגות תחרותית כלפי אחרים אלה. חוקרים מתארים שלושה גורמים מרכזיים, כולם סוביקטיביים, המשפיעים על התנהגות תחרותית המבוססת על השוואה חברתית:

  1. חשיבות ההתנהגות
  2. מידת הדמיון בין הפרט לאובייקט המטרה
  3. מידת הקרבה בין הפרט לאובייקט המטרה

מחקרים חדשים הדגימו את התפקיד החשוב של גורמים אוביקטיביים בסביבה התחרותית בעיצוב תהליכי השוואה חברתית. למשל הודגמה ההשפעה של "הקרבה לקצה הסקאלה" (Garcia, Tor, & Gonzalez, 2006). חברות המדורגות 3 ו-4 או 500 ו-501 ברשימת Fortune 500 מראות יותר השוואות חברתיות ופחות ששות לשתף פעולה מחברות המדורגות 103 ו-104 ברשימה. בדומה, המחקר הנוכחי מראה את ההשפעה של N, מספר המתחרים, על המוטיבציה להתחרות ועל הביצועים.

כשיש מעט משתתפים, הפרט יכול להשוות את הביצועים שלו אל אלה של כל אחד מהמשתתפים האחרים מה שמגביר את המוטיבציה להתחרות. כשמספר המשתתפים גדול, תהליכי השוואה חברתית מאבדים את המשמעות שלהם ולכן המוטיבציה להתחרות יורדת.

ממצאים

מחקר 1, פסיכומטרי: מחקר זה בדק את הקשר בין הציון הממוצע ב-SAT (דומה לפסיכומטרי) לבין מספר הנבחנים בחדר. הנתונים כללו את הציונים של כל הנבחנים בארצות הברית בשנת 2005. נמצא כי ככל שהצפיפות היתה יותר גדולה, כך הציון הממוצע היה נמוך יותר. בממוצע, ככל שהיו יותר נבחנים באולם, כך הציון הממוצע היה נמוך יותר.

מחקר 2, מבחן אינטליגנציה: מחקר זה בדק את הקשר בין ציונים של סטודנטים (1383 במספר) במבחן יכולות קוגניטיביות לבין מספר הנבחנים בחדר. נמצא קשר שלילי בין הציונים לבין מספר הנבחנים, כלומר ככל שנכחו יותר נבחנים בכיתה כך הציון הממוצע היה נמוך יותר.

מחקר 3, לסיים משימה מהר אך בלי טעויות: משתתפי הניסוי (74 במספר) התבקשו לסיים בוחן קצר שכלל 8 שאלות של ידע כללי במהירות האפשרית, בלי להתפשר על האיכות, כאשר 20% הטובים ביותר יקבלו 20 ש"ח. למחצית מהמשתתפים נאמר כי הם מתחרים מול 10 אחרים ולמחצית כי הם מתחרים מול 100 אחרים. המהירות נמדדה באמצעות סטופר. התוצאות היו בכיוון המשוער. משתתפים שנאמר להם שהם מתחרים מול 10 אחרים סיימו את הבוחן יותר מהר (28.95 שניות בממוצע) מאלה שנאמר להם שהם מתחרים מול 100 אחרים (33.15 שניות בממוצע).

מחקר 4, ההשפעה של הנטיה להשוואה חברתית: המשתתפים בניסוי (47 במספר) התבקשו לדמיין שהם בתחרות ריצה עם 50 (או 500) מתחרים בעלי יכולות ריצה דומות לשלהם. 10% הראשונים יקבלו 4000 ש"ח כל אחד. המשתתפים נשאלו מה הסבירות שירוצו מהר מהרגיל. משתתפים גם דיווחו על הנטיה שלהם להשוואה חברתית (בשאלון שכלל 11 פריטים). משתתפים שנאמר להם שהם מתחרים מול 50 רצים דיווחו שירוצו יותר מהר ממשתתפים שנאמר להם שהם מתחרים מול 500. האפקט הזה היה גדול יותר בקרב נבדקים שהיו גבוהים בנטיה שלהם להשוואה חברתית.

מחקר 5, תחושות של תחרות: המשתתפים (54 במספר) התבקשו לדמיין שהם הגיעו לראיון עבודה ו-20% מהמרואיינים יקבלו הצעת עבודה. איתם בחדר ההמתנה ישב מועמד נוסף שהמתין לראיון. הם נשאלו באיזו מידה הם חשים רגשות של תחרות כלפי המועמד הנוסף (על סקאלה של 1-6). נמצא כי רגשות התחרות היו חזקים יותר ככל שנאמר להם כי מספר המרואיינים הכולל הוא קטן יותר. כשנאמר שישנם 10 מרואיינים בסך הכל ממוצע רגשות התחרות היה 4.43, 30 מרואיינים 3.80, 50 מרואיינים 3.59, 100 מרואיינים 3.52.

מחקר 6, חברים ב-facebook: המשתתפים (50 במספר) התבקשו לדמיין את עצמם משתתפים בתחרות לשבוע עם סטודנטים נוספים (10 או 10000) ליצירת חברים נוספים בפייסבוק. 20% העליונים, אלה שיצרו יותר קשרים חדשים, יקבלו פרס של 400 ש"ח כל אחד. המשתתפים דיווחו על יותר מוטיבציה להתחרות מול 10 סטודנטים מאשר מול 10000 סטודנטים. בנוסף, הם דיווחו שהם ייטו יותר להשוות את ההתקדמות שלהם לזו של המתחרים האחרים בתנאי של 10 סטודנטים לעומת בתנאי של 10000 סטודנטים. משתתפים גם דיווחו שהם מרגישים כי יהיה יותר קל לזכות בפרס מול 10 סטודנטים מתחרים מאשר מול 10000.

סיכום

כשיש מעט משתתפים, אנשים נוטים להשוואה חברתית המחזקת את המוטיבציה לתחרות. כשמספר המשתתפים עולה, השוואה חברתית הופכת לפחות רלוונטית והמוטיבציה לתחרות נחלשת.

בעבודה, הביצועים של כל עובד צפויים לרדת אם יש רבים כמותו העסוקים במשימה דומה. ייתכן למשל כי העלאת מספר נותני השירות בחברה מסוימת, מורידה את איכות השרות שנותן כל עובד...

בכיתה, ככל שיש יותר תלמידים המוטיבציה לתחרות ביניהם כניראה יורדת מה שעשוי אולי לפגוע בהישגים.

על מנת לשפר הישגים, כדאי לבצע משימות בנוכחות אחרים, אבל לא יותר מדי מהם...


Garcia, S.M., Tor, A., & Gonzalez, R. (2006). Ranks and rivals: A theory of competition. Personality and Social Psychology Bulletin, 32, 970-982.

באדיבות ד'ר ליאת לבונטין
בית הספר החדש לפסיכולוגיה
המרכז הבינתחומי הרצליה




יש להיכנס למערכת על מנת להגיב


ייעוץ אקדמי




בחסות


עוד יישומים שלנו

קישור לטיפולטק

קישור לניטוריקס





דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פסיכולוגיה - פאנל - סקרים - תנאי שימוש
שאלונים: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
מאמרים: אקטואליה - אישיות - זוגיות ומיניות - כלכלה ועבודה - פסיכותרפיה - בידור -
יישומים מסחריים: טיפול בשפיכה מוקדמת - סקרי דעת קהל - מחקרי שוק
פסיכולוג בגוש דן - פסיכולוג בירושלים - פסיכולוג בחיפה - פסיכולוג בבאר שבע - פסיכולוג ברמת הגולן - פסיכולוג בגליל המזרחי - פסיכולוג בגליל המערבי - פסיכולוג בעמקים - פסיכולוג בשומרון - פסיכולוג בשרון - פסיכולוג ביהודה - פסיכולוג בשפלה - פסיכולוג בצפן הנגב - פסיכולוג באילת והנגב הדרומי

כל הזכויות שמורות © all rights reserved

זמן טעינה: 0.09375 שניות.