כלים

שאלון "החלטות אישיות": יעשה שימוש בשאלון "החלטות אישיות" שנכתב בשיתוף עם חוקרת-יועצת גנטית מהמחלקה לגנטיקה בבית החולים הדסה (ראה נספחים 1+2). השאלון כולל תיאור של מחלה גנטית שאיננה מזוהה בשמה. השאלון כולל שלוש שאלות המתארות מצבים שונים (קיים טיפול פשוט, קיים טיפול מורכב, אין טיפול) שבכל אחת מהן מתבקש הנבדק להחליט האם יערוך את הבדיקה (תנאי הנגישות הנמוכה - ראה נספח 1) או האם ברצונו לקבל מידע שכבר קיים (תנאי הנגישות הגבוהה - ראה נספח 2). בסוף כל אחת משלוש השאלות ניתנת לנבדק אפשרות לנמק את שיקוליו בבחירת ההחלטה. הסולם עליו משיב הנבדק מורכב מארבע רמותת: 4 - בהחלט ארצה להסיר כל ספק ולדעת בודאות אם אחלה, 3 - כנראה ארצה להסיר כל ספק ולדעת בודאות אם אחלה, 2 - כנראה ארצה להישאר במצב של חוסר ודאות (סיכוי של 1:20), 1 - בהחלט ארצה להישאר במצב של חוסר ודאות (סיכוי של 1:20). בסך הכל יופצו 6 גרסאות של שאלון זה (2 תנאים * סדר 3 השאלות). בנוסף, הנבדק מתבקש להשיב על מספר פרטים דמוגרפיים: מין, גיל, תואר, חוג לימודים ומצב משפחתי.

שאלון לבדיקת ההעדפה לחשיבה (Cacioppo & Petty, 1982), ראה נספח 3. השאלון בודק באיזו מידה הפרט נוטה ואוהב לעסוק בחשיבה. בניסוי זה נעשה שימוש בגרסה מקוצרת של השאלון, ובה 18 היגדים. הנבדק מתבקש לתאר באיזו מידה כל היגד מתאים לגביו על סקלה של 9 (מ-9 - 'נכון לגבי' ועד 1 - 'לא נכון לגבי'). מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון המקוצר היא 0.86. ניתוח גורמים מעלה כי השאלון מתאפיין בגורם מרכזי אחד (Sadowski, 1992). השאלון תורגם לעברית על-ידי בסיועו של דר' אילן יניב.

שאלון לבדיקת הרצון לשליטה (Burger & Cooper, 1979), ראה נספח 4. השאלון, בן 20 היגדים, בודק את הצורך בשליטה באירועים בסביבתו של הפרט. הנבדק מתבקש לתאר באיזו מידה כל היגד מתאים לגביו על סקלה של 9 (מ-9 - 'נכון לגבי' ועד 1 - 'לא נכון לגבי'). מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון היא 0.8 ומהימנות המבחן החוזר היא 0.75. השאלון תורגם לעברית על-ידי בסיועו של דר' אילן יניב.

שאלון לבדיקת הנטייה האופטימית (Scheier & Carver, 1985), ראה נספח 5. השאלון הוא הגרסה העברית של ה - Life orientation test של שייר וקוור שתורגם בידי גרמן (Scheier & Carver, 1985; גרמן, 1990). השאלון כולל 12 פריטים, שארבע מהם אינם רלבנטיים למדידת האוריינטציה האופטימית והם כלולים בשאלון כמסיחים. מחצית הפריטים בשאלון מנוסחים באופן חיובי ומחציתם באופן שלילי. הנבדק מתבקש לתאר באיזו מידה כל היגד מתאים לגביו על סקלה של 9 (מ-9 - 'נכון לגבי' ועד 1 - 'לא נכון לגבי'). בשאלון שואפים המחברים למדוד את האופטימיות כ"ציפייה מוכללת לתוצאות חיוביות". מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון המקורי היא 0.88 ושל התרגום - 0.64. ניתוח גורמים מעלה כי השאלון מתאפיין בגורם מרכזי אחד.

שאלון לבדיקת סגנונות התנהגות (Miller, 1987), ראה נספח 6. השאלון הוא הגרסה העברית של ה- The Miller Behavioral style scale שתורגם בידי שושי שילה מאוניברסיטת תל-אביב. השאלון מודד את ההעדפה לקבלת מידע ('חיפוש מידע') לעומת היסח הדעת ואי קבלת מידע ('הימנעות ממידע') בארבע מצבי מתח היפותטיים. כל מצב מלווה בארבע תגובות 'חיפוש מידע' וארבע תגובות 'הימנעות ממידע'. הנבדק מתבקש לדמיין את ארבעת המצבים ולסמן ליד כל תגובה (+) אם היא מתאימה לו ו (-) אם אינה מתאימה לו. מהימנות אלפא קרונבאך היא 0.7 ומהימנות המבחן החוזר הנה 0.8.

דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פאנל - סקרים - פסיכולוגיה - פורומים - מאמרים - משובים שלי - צור קשר - מפת האתר
שאלון: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
יישומים מסחריים: סקרי דעת קהל - מחקרי שוק

personalidad-online	personality tests