דיון

נכונותם של אנשים לגלות את עתידם הגנטי מהווה סוגייה מרתקת למחקר בתחום קבלת ההחלטות. משיחת סלון תיאורטית פופולרית ("אם הייתה לך אפשרות לדעת מתי או ממה תמות, האם היית מעוניין?") הפך הנושא לאפשרות מעשית ולצדו הדילמה התיאורטית, הקורמת עור וגידים מציאותיים.

האם תרצה לדעת שאתה נשא של גן הגורם למחלה נוראית? מרבית הנבדקים במחקר זה השיבו בחיוב. 2 תנאים שימשו להעלאת מורכבות הדילמה: רמת הטיפול המוצעת למחלה (תוך נבדקי) ומידת הנגישות למידע המוצע (בין נבדקי). נראה כי רק במצב בו מתקיים השילוב הקשה ביותר של התנאים (מצב בו יש לבצע בדיקה לגילוי יחד עם תיאור בו למחלה אין כל טיפול), מרבית הנבדקים (64%) אינם רוצים לדעת. ביתר השילובים (2 רמות נגישות למידע * 3 רמות טיפול) מרבית הנבדקים רוצים לדעת. לכל אחד מתנאי הניסוי נמצאה השפעה משמעותית על אחוזי הנכונות לדעת, העולה בתנאי הנגישות הגבוהה למידע ("ממצאי הבדיקה שמורים בסודיות כעת במעבדה של קופת החולים") וככל שהטיפול פשוט יותר ("קיים טיפול תרופתי פשוט"). אפקט הטיפול נמצא גם בפרה-טסט שביצענו טרם מחקר זה בו 87% רצו לדעת כאשר הוצע טיפול, לעומת 42% שרצו לדעת בתנאי בו תוארה מחלה חשוכת מרפא. מגמה זו נמצאת עקבית במחקרים נוספים (Keren, Yaniv & Sagi, 2001; בנאדור, 2000). הנימוקים בעד הבדיקה כללו בעיקר שיקולים תועלתיים, אינסטרומנטליים (הצורך בשליטה) ואמוציונליים (הצורך בודאות). לעומתם השיקול המרכזי נגד הבדיקה אמוציונלי, והוא החשש מהשפעת תוצאות הבדיקה על אורח החיים (החשש מחיים של חרדה, פגיעה באיכות החיים והמורל). שיקולים דומים התקבלו בעבודת המ.א של בנאדור (2000).

דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פאנל - סקרים - פסיכולוגיה - פורומים - מאמרים - משובים שלי - צור קשר - מפת האתר
שאלון: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
יישומים מסחריים: סקרי דעת קהל - מחקרי שוק

personalidad-online	personality tests