הקשר בין הנכונות לדעת לנטיות אישיות |
|
![]() |
|
|
| דף הבית |
| שאלות נפוצות |
| רישום |
| מודעות עצמית |
| מחקר מדעי |
| סקרים - פאנל |
| פסיכולוגיה |
| פורומים |
| מאמרים |
| משובים שלי |
| צור קשר |
| מטפלים |
| קישורים |
כל נבדק השיב על 4 סולמות אישיות, כאשר סולם ההתמודדות עם מידע מעורר חרדה מניב שני ציונים נפרדים על הנטייה להתעלם מהמידע ('הימנעות ממידע') לעומת הנטייה להיחשף למידע ('חיפוש מידע'). המטרה הייתה לנסות לקבוע האם קבלת ההחלטות של הנבדקים מושפעת ממשתני אישיות אלה. בטבלה 5 מובאים נתונים לגבי מהימנות סולמות האישיות והתפלגותם במדגם.
| הסולם והטווח | מהימנות קרונבאך (במדגם) |
מהימנות קרונבאך (בדיווח בספרות) |
ממוצע | סטיית תקן | מינימום | מקסימום |
| הימנעות ממידע (0-16) | 0.65 | 0.70 | 5.48 | 2.82 | 0 | 13 |
| חיפוש מידע (0-16) | 0.69 | 11.01 | 3.01 | 0 | 16 | |
| אופטימיות (1-9) | 0.75 | 0.88 | 6.3 | 1.3 | 2.5 | 8.9 |
| העדפה לחשיבה (1-9) | 0.79 | 0.86 | 6.15 | 1 | 3.6 | 8.3 |
| שליטה (1-9) | 0.75 | 0.80 | 6.51 | 0.9 | 4.1 | 8.9 |
ניתן לראות כי מהימנות אלפא קרונבאך של סולמות האישיות משביעה רצון אם כי היא מעט נמוכה יותר מול המהימנות המקורית של כל סולם כפי שדיווחו בספרות. ייתכן כי התרגום לעברית השפיע על ירידת מהימנות הסולמות במדגם הנוכחי. טבלאות 6 ו-7 מציגות את המתאמים בין כל אחד מסולמות האישיות לכל רמת טיפול פעם אחת במדגם כולו ופעם לפי תנאי הנגישות למידע (גבוהה ונמוכה).
| אין טיפול | טיפול קשה | טיפול קל | נכונות כללית (ממוצע 3 המצבים) |
|
| הימנעות | **0.19- | 0.06- | 0.11- | *0.16- |
| חיפוש | **0.22 | **0.20 | 0.06 | **0.23 |
| אופטימיות | 0.04- | 0.03 | 0.01 | 0.00 |
| חשיבה | **0.18 | **0.19 | 0.09 | **0.21 |
| שליטה | 0.12 | *0.14 | 0.09 | *0.14 |
| * p<0.5; ** p<0.01 | ||||
בתנאי העדר הטיפול התקבלו מתאמים מובהקים בין הנכונות לדעת לבין כל אחד משני הממדים בסולם של Miller (הימנעות וחיפוש מידע) ועם ההעדפה לחשיבה. בתנאי הטיפול הקשה חיפוש מידע, העדפה לחשיבה והרצון לשליטה מתואמים עם הנכונות לדעת. אף אחד מסולמות האישיות אינו בעל מתאם מובהק עם הנכונות לדעת בתנאי הטיפול הקל. הדבר נובע מהשונות הנמוכה שהתקבלה עבור תשובות הנבדקים בתנאי זה, כיוון שמרבית הנבדקים העדיפו להיבדק.
תוצאה מפתיעה עולה מחישוב נפרד של המתאמים, בין הנכונות לדעת לסולמות האישיות, לפי תנאי הנגישות (טבלה מס' 7) - ניכר כי המתאמים גבוהים יותר בתנאי הנגישות הגבוהה ונחלשים בתנאי הנגישות הנמוכה. בתנאי הנגישות הנמוכה לא התקבל ולו מתאם מובהק אחד. לעומת זאת ממצא מעניין עולה בתנאי הנגישות הגבוהה. מתאמי האישיות עם הנכונות לדעת בתנאי זה גדלים ביחס למתאמים בטבלה 6 (בה אין הבחנה בתנאיי הנגישות). תוצאה זו אינה נהירה, חשוב להדגיש כי חלוקת הנבדקים לקבוצות הניסוי (תנאיי הנגישות) הייתה רנדומלית ולכן אין יסוד להניח כי מקור חיצוני הוא שגרם להבדלי המתאמים בין התנאים.
| נגישות גבוהה | נגישות נמוכה | |||||||
| אין טיפול | טיפול קשה | טיפול קל | נכונות כללית | אין טיפול | טיפול קשה | טיפול קל | נכונות כללית | |
| הימנעות | **0.24- | *0.19- | 0.17- | **0.27- | 0.17- | 0.06 | 0.08- | 0.08- |
| חיפוש | **0.41 | **0.31 | 0.08 | **0.41 | 0.02 | 0.10 | 0.04 | 0.08 |
| אופטימיות | 0.09- | 0.03 | 0.16- | 0.08- | 0.06 | 0.05 | 0.16 | 0.12 |
| חשיבה | 0.18 | **0.27 | 0.01- | *0.23 | 0.15 | 0.12 | 0.14 | 0.17 |
| שליטה | 0.14 | 0.16 | 0.07 | 0.17 | 0.06 | 0.10 | 0.20 | 0.09 |
| * p<0.5; ** p<0.01 | ||||||||
בנוסף למתאמים, ערכתי הליך של רגרסיה מרובה לאמידת יכולת הניבוי של משתני האישיות את הנכונות לדעת. הניתוח נעשה בנפרד עבור תנאי הנגישות הגבוהה ועבור תנאי הנגישות הנמוכה. הנכונות לדעת כמשתנה תלוי חושבה כממוצע של 3 ההחלטות לגבי הנכונות לדעת מעבר לטיפולים.
| R | R square | Adj. R square | STD Error | F | Sig | |
| נגישות גבוהה | 0.56 | 0.31 | 0.28 | 0.50 | 9.50 | 0.001< |
| Beta | t | Sig | STD Error | |
| קבוע | 3.96 | 0.001< | 0.46 | |
| הימנעות | 0.18- | 2.17- | 0.03 | 0.02 |
| חיפוש | 0.36 | 4.37 | 0.001< | 0.02 |
| אופטימיות | 0.20- | 2.25- | 0.03 | 0.04 |
| העדפה לחשיבה | 0.27 | 2.95 | 0.004 | 0.06 |
| שליטה | 0.07 | 0.79 | 0.43 | 0.07 |
כפי שניתן לראות בטבלת תוצאות הרגרסיה עבור תנאי הנגישות הגבוהה (טבלה מס' 8), המודל מסביר 28% מהשונות. 4 משתני אישיות נמצאו תורמים לניבוי - הימנעות ממידע ואופטימיות (בכיוון שלילי) חיפוש מידע והעדפה לחשיבה. הרצון לשליטה לא נמצא תורם לניבוי. ניתוח רגרסיה נוסף בצעתי על תנאי הנגישות הנמוכה. בדומה לממצא עבור המתאמים, גם המודל המנסה לנבא את הנכונות לדעת מתוך חמשת משתני האישיות בתנאי הנגישות הנמוכה התקבל כלא מובהק כאשר אחוז השונות המוסברת הוא אפסי, כפי שניתן לראות בטבלה 9.
| R | R square | Adj. R square | STD Error | F | Sig | |
| נגישות נמוכה | 0.21 | 0.04 | 0.004- | 0.68 | 0.91 | 0.47 |
| Beta | t | Sig | STD Error | |
| קבוע | 3.30 | 0.001 | 0.61 | |
| הימנעות | 0.05- | 0.52- | 0.61 | 0.03 |
| חיפוש | 0.06 | 0.66 | 0.51 | 0.02 |
| אופטימיות | 0.08 | 0.78 | 0.44 | 0.05 |
| העדפה לחשיבה | 0.14 | 1.33 | 0.19 | 0.07 |
| שליטה | 0.00 | 0.01- | 0.99 | 0.08 |
העובדה כי המתאמים והרגרסיה מובהקים בתנאי אחד (נגישות גבוהה) ולא בתנאי האחר מעוררים תמיהה וכדאי היה לבצע ניסוי נוסף על מנת לבדוק את עקביותן של תוצאות אלו. ניסוי כזה חורג ממסגרת העבודה הנוכחית ולכן בדקתי את תוצאות הרגרסיה על 3 מדגמים חלקיים (50% מהמקרים בכל פעם) שנדגמו על ידי המחשב, לבדיקה נוספת של המתאמים והרגרסיות. נספח מס' 10 מכיל תוצאות מפורטות של בדיקה זו. בכלליות, ממצאי הרגרסיה חזרו בשלושת המדגמים כך ש-3 המודלים לניבוי הנכונות לדעת מתוך סולמות האישיות בתנאי הנגישות הגבוהה יצאו מובהקים (r²=0.45, 0.36, 0.34) ואילו בתנאי הנגישות הנמוכה יצאו לא מובהקים עם אחוז שונות מוסברת נמוך מאוד (r²=0.06, 0.09, 0.11). ניתוחי הרגרסיה על המדגמים החלקיים חפפו באופן חלקי את התוצאות שהתקבלו מן המדגם השלם. מנבאים שהיו מובהקים ברגרסיה אחת, לא תמיד מובהקים ברגרסיה אחרת. המנבא היחיד שנמצא עקבי לאורך כל המדגמים היה סולם 'חיפוש מידע'. מתאמים עקביים התקבלו לגבי סולמות 'חיפוש מידע' (בתנאי טיפול קשה והעדר טיפול) ו'הימנעות ממידע' (בתנאי העדר טיפול). מתאמים פחות עקביים התקבלו עבור סולם ההעדפה לחשיבה שיצא מובהק במדגם אחד מתוך השלושה (נוסף על המדגם המלא), כמו גם הרצון לשליטה.
בדיקה נוספת שנערכה בהקשר זה היא חלוקת הציונים בסולמות האישיות לפי רבעונים ובחינת ההבדלים בין הרבעון העליון לרבעון התחתון (תוך השמטת שני הרבעונים המרכזיים) (הבדיקה מפורטת בנספח מס' 11). עבור כל סולם אדווח את מובהקות ההבדל בין הרבעונים, מעבר לשני תנאי הנגישות וכן בכל תנאי נגישות בנפרד. בהסתכלות על כלל המדגם, ההבדלים המובהקים בין הרבעונים הגבוה ביותר לנמוך ביותר מהווים ברובם חזרה על התוצאות שהתקבלו, כך בסולם 'הימנעות ממידע' מתקבל פער מובהק בין הרבעון הנמוך לגבוה בסולם, בתנאי העדר טיפול בלבד (t(107)=2.6, p<0.009); בסולם 'חיפוש מידע' מתקבל פער מובהק בתנאיי העדר טיפול וטיפול קשה (t(106)=-3.3, p<0.001; t(107)=-3.3, p<0.001, בהתאמה); לגבי סולמות האופטימיות והרצון לשליטה חוזר הממצא לפיו לא מתקבל פער מובהק בין הרבעון העליון לתחתון בסולם מבחינת הנכונות לדעת בכל 3 רמות הטיפול. הממצא היחיד שהשתנה מעט בבדיקה זו היה לגבי סולם ההעדפה לחשיבה בו חזר מחד הממצא של פער מובהק בתנאי הטיפול הקשה (t(107)=-3.3, p<0.001) ובנוסף התקבל פער מובהק עבור סולם זה בתנאי העדר הטיפול (t(106)=-3.3, p<0.001). בהבחנה בין 2 תנאי הנגישות נראה כי ,שוב, לא נמצאים הבדלים מובהקים בין רבעון עליון לתחתון באף אחד מסולמות האישיות מבחינת הנכונות לדעת בתנאי הטיפול השונים. לעומת זאת, שוב, בתנאי הנגישות הגבוהה מתקבל הבדל מובהק בין הרבעון לעליון בסולמות 'הימנעות ממידע' בתנאי העדר טיפול (t(59)=2.1, p<0.04) , 'חיפוש מידע' בתנאי העדר טיפול (t(50)=-4.2, p<0.0001) ובתנאי הטיפול הקשה (t(50)=-3.87, p<0.0001), בסולם ההעדפה לחשיבה בתנאי העדר טיפול (t(55)=-2.01, p<0.05) ובתנאי הטיפול הקשה (t(55)=-2.73, p<0.008).
דף הבית -
שאלות נפוצות -
רישום -
מודעות עצמית -
מחקר מדעי -
פאנל - סקרים -
פסיכולוגיה -
פורומים -
מאמרים -
משובים שלי -
צור קשר -
מפת האתר
שאלון:
זוגיות -
אישיות -
אמונות -
בריאות -
עמדות -
משפחה -
התנהגות
יישומים מסחריים:
סקרי דעת קהל -
מחקרי שוק
כל הזכויות שמורות © all rights reserved
| עבודות מחקר |
| בדיקות גנטיות |