אפיון המדגם

משום שהקבוצות הן טבעיות, המטרה הייתה שלפחות 20 נבדקים ישתתפו בכל קבוצה (פעל/לא פעל/לא שקל). מטרה זו לא הייתה קלה, שכן חשוב היה שלא תהיה אלטרנטיבה דומיננטית יותר מדי, שכן אז לא תהיה התלבטות. מטרה זו קשורה בכך שרציתי שהבחירה תהיה דומה בקושי שבה עבור הנבדקים, כך למשל אין דומה המצב עבור סטודנט שקיבל 65 במועד א' לעומת סטודנט שקיבל 83 באותה בחינה. חשוב לציין שעבור רוב המכריע של הסטודנטים המבחן הנ"ל הוא חשוב ביותר: על מנת להתקבל ללימודי המשך לתואר שני יש צורך בממוצע תואר ראשון של לפחות 90 ולכן חשוב לקבל את הציון הגבוה ביותר האפשרי, וציון "יפה" של 85 לרוב מאכזב. לגבי ציונים נמוכים מדי אין התלבטות שכן ברור שיש לגשת למועד ב', לגבי ציונים גבוהים, אז אין צורך לגשת.

בבדיקה שנעשתה ע"י הצלבה של שאלה שבדקה האם הסטודנט שקל לגשת למועד ב' ושאלה שבדקה את הציונים של הסטודנטים במועד א' מסתבר שההתלבטות קיימת בטווח הציונים של 80-90. חשוב לציין שישנם שלושה מקרים של חוסר התלבטות מתחת לציון 80, סטודנטים שלא שקלו לגשת למועד ב', אולם יהיה סביר להתייחס אליהם כאל מקרים חריגים (ראה נספח מס' 2). משום כך נקבע שישתתפו בניתוחים רק מי שקיבל ציון בין 80 ועד 90 באופן זה נופו מהמחקר 119 נבדקים.

לאחר ניפוי זה נשארו 94 נבדקים: מהם 30 סטודנטים, 61 סטונדטיות ו- 3 נבדקים שכחו לציין את מינם. 46 (48.9%) משתתפים לא שקלו לגשת למועד ב' כלל, מתוך ה- 48 (51.1%) שכן שקלו לגשת למועד ב', 20 (41.7%) ניגשו למבחן ולעומתם 28 (58.3%) העדיפו שלא לגשת. התוצאות מצביעות על הבדלים מועטים בין הקבוצות: מבחן חי בריבוע מצביע על כך שיש כמעט שוני מובהק (Χ2 (1) = 3.45; p < .063) בתנאי החשיבה בין קבוצות השוקלים והלא שוקלים לגשת למועד השני, מבחינת השיעור היחסי של נשים וגברים בהם. כך מתוך קבוצת השוקלים לגשת למועד השני 76.1% היו נשים, לעומת זאת הן היוו רק 57.8% מהקבוצה שלא שקלה לגשת. במבחן החי בריבוע שנעשה על ההבדלים בין שלוש הקבוצות לא נמצאו הבדלים מובהקים.

טווח הזמנים מאז מועד א' היה בין 2 ל- 48 חודשים (ממוצע - 15.52 חודשים, ס.ת. 8.81), ניתוח שונות חד גורמי הצביע על כך ששלוש הקבוצות לא נבדלו מבחינת הזמן שעבר מאז המבחן. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בציון אותו ציפו לקבל (ממוצע 87.53, ס.ת. 7.74) או בהסתברות לדעתם לקבלת ציון זה (ממוצע 74.57%, ס.ת. 17.12).

בחינה של התוצאות מצביעה על כך שהקבוצות שונות, באופן שניתן היה לצפותו, בציון שקיבלו במועד א' ובשביעות הרצון מציון זה. כך בציון במועד א' (F(2,90)= 5.49; p < 0.01), כאשר ניתוחים שלאחר מעשה (Duncan) מצביעים על כך שלקבוצה שפעלה היה ציון נמוך באופן מובהק מאשר לקבוצת הלא שוקלים. לעומתן לקבוצת הלא פועלים היה ממוצע ביניים, אולם לא הייתה שונה באופן מובהק משני הקבוצות האחרות. בשונה מכך, בשביעות הרצון מהציון במועד א' (F(2,90)= 8.24; p < 0.01), הניתוחים שלאחר מעשה (Duncan) מצביעים על כך שקבוצת הלא שוקלים הייתה מרוצה באופן משמעותי יותר משני הקבוצות האחרות, כאשר לא נמצא שוני בין הקבוצות ששקלו לגשת למועד ב'.

ניתן להוסיף שבחינה של ההבדלים בין הקבוצות ששקלו לגשת מעלה שההבדל היחידי ביניהן מתגלה כאשר בודקים את ההסתברות לדעתן לקבל ציון נמוך מזה שקיבלו במועד א'. התוצאות מצביעות על כך שהקבוצת השוקלים העריכה את הסיכויים לקבל במועד ב' ציון נמוך מזה שקיבלו במועד א' כיותר גדולים מאשר קבוצת הסטודנטים שלא שקלו לגשת (t(44)=3.86; p < 0.000).

דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פאנל - סקרים - פסיכולוגיה - פורומים - מאמרים - משובים שלי - צור קשר - מפת האתר
שאלון: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
יישומים מסחריים: סקרי דעת קהל - מחקרי שוק

personalidad-online	personality tests