תיאור המחקר הנוכחי

בהמשך לדיון הקיים סביב נושא הקשר בין א.ר והצלחה בתפקיד ותרומתם של כלי א.ר במיון תעסוקתי עוצב המחקר הנוכחי. המטרה המרכזית של עבודה זו היא בחינת התרומה הייחודית של א.ר בניבוי ביצוע תעסוקתי, מעל ומעבר לאינטליגנציה כללית ותכונות אישיות. מטרה נוספת של עבודה זו היא בחינת האיכות הפסיכומטרית של מבחן ביצוע חדש, שנועד למדוד א.ר, ה - MSCEIT, על ידי בחינת תוקף ניבוי ותוקף מבנה - תוקף מבחין ותוקף מתכנס - עם תכונות אישיות ואינטליגנציה כללית. מחקר זה עוצב על מנת לתת מענה לבעיות הכלליות בתחום ולמגבלות המסוימות של המחקרים הקודמים שהובאו לעיל - המחקר מודד א.ר בצורה ישירה באמצעות כלי שפותח במיוחד למדידת א.ר. א.ר נמדדת על ידי מבחן יכולת מבוסס ביצוע, סוג מדד שנחשב למתאים יותר למדידת א.ר בהקשר מיוני, כאשר המבחן המסוים ה - MSCEIT נחשב למוביל בתחום. המבחן נשען על ההגדרה המקובלת ביותר כיום לא.ר ועל מודל תיאורטי מוצק, המקיף מספר גורמי מרכזיים בא.ר.

המחקר הוא מחקר שדה, שנערך במסגרת צבאית, שנראית מסגרת תעסוקתית מתאימה למחקר בתחום הא.ר, למרות שכמעט ולא נחקרה. יש מעט מאוד מחקרים העוסקים בניבוי הצלחה בתפקיד צבאי על ידי א.ר ואין כלל מחקרים שבחנו יכולת ניבוי של מבחן ביצוע לא.ר בצבא, למרות שא.ר נראית מהותית להצלחה בצבא בייחוד בתפקידי פיקוד. כיוון שניצחון בקרב מושג כיום על ידי תגובה מיידית לאתגרים טכנולוגיים, סגנון המנהיגות בצבא חייב להיות שיתופי יותר, כזה שבו מפקדים מתייעצים יותר עם פקודים ומאצילים להם סמכויות שונות, כך שמפקד שניחן בא.ר גבוהה עשוי להצליח ולתרום יותר לצבא (Ryback, 1998). כמו כן המחקר מתבסס על מדגם נאות של כ - 360 נבדקים, המשרתים בתפקידי פיקוד זוטרים, האמורים להיות תפקידים מורכבים רגשית שבהם נדרשת א.ר רבה. הנבדקים הם חיילים קרביים המבלים את רוב שעות היום במילוי תפקידם, ולכן סביר שרבים מהם מייחסים חשיבות רבה לתפקיד ורובם בעלי מוטיבציה להצליח. גם מדד האינטליגנציה הכללית הצה"לי שעליו מתבסס מחקר זה הוא מדד נפוץ ביותר ומקובל שמודד יכולת אינטלקטואלית בצורה ישירה. כמו כן במסגרת בחינת תוקף המבנה, המחקר יבחן לראשונה את הקשרים שבין שאלון מסוג CHPI וא.ר. התרומה המרכזית של עבודה זו היא העמקת הידע המחקרי בתחום ההיבטים התעסוקתיים של א.ר - תחום שנראה כל כך מבטיח, אך למעשה כמעט ולא נחקר כלל. למחקר עשויות להיות גם השלכות תיאורטית וגם השלכות יישומית. מחקר זה יבחן את עצם קיום הקשר הייחודי בין א.ר וביצוע תעסוקתי בארגון. זאת ועוד, המחקר יבחן את המודל התיאורטי המרכזי בתחום א.ר, כאשר הממצאים יחזקו או יחלישו אותו. כמו כן עבודה זו תבחן התאמה של מדד א.ר מוביל למיון תעסוקתי, כאשר הממצאים יגבירו או יפחיתו את התרומה המצופה מהוספת מדדי א.ר למערכות המיון התעסוקתיות הקיימות כיום.

השערות מחקר תיאורטיות:

1. בהנחה שא.ר מהווה סוג של אינטליגנציה, ההשערה היא שימצא קשר חיובי מתון (כלומר תוקף מתכנס טוב) בין א.ר ואינטליגנציה כללית.
2. בהנחה שא.ר היא אינטליגנציה ולא גורם אישיות, ההשערה היא שימצא קשר חלש (כלומר תוקף מבחין טוב) בין א.ר ומשתני אישיות.
3. על פי המחקרים האמפיריים העוסקים בקשר שבין א.ר והצלחה תעסוקתית, ההשערה היא שימצא קשר חיובי חלש - מתון בין א.ר וביצוע תעסוקתי.
4. על פי המחקרים האמפיריים העוסקים בתוקף הניבוי המוסף של א.ר, ההשערה היא שימצא קשר חיובי חלש מאוד בין א.ר וביצוע תעסוקתי, מעל ומעבר לתכונות אישיות ואינטליגנציה כללית.

דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פאנל - סקרים - פסיכולוגיה - פורומים - מאמרים - משובים שלי - צור קשר - מפת האתר
שאלון: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
יישומים מסחריים: סקרי דעת קהל - מחקרי שוק

personalidad-online	personality tests