התפתחות מושג האינטליגנציה הרגשית

החשיבה המסורתית אודות אינטליגנציה אנושית מבוססת, במידה ניכרת, על התיאוריה שהציע ספירמן בתחילת המאה העשרים, בהשפעת עבודותיהם של בינה וגלטון (Gardner, Kornhaber & Wake, 1996). ספירמן סבר שאינטליגנציה הינה יכולת גלובאלית המורכבת משני גורמים: גורם g, שהינו גורם אינטליגנציה כללי, וגורם s, שהינו גורם ספציפי למטלה. איכות הביצוע של אדם במבחן כלשהו מתבססת, בעיקר, על הגורם הכללי, ובמידה פחותה יותר, על הגורם הספציפי, הייחודי לביצוע באותו מבחן. בהתאם לכך, בבחינת יכולות שונות של אדם, מתקבלים מתאמים גבוהים יחסית בין מבחנים שונים, כשהשונות בביצוע בין אנשים נובעת בעיקר מהגורם הכללי (Gardner et al., 1996).

תורנדייק התייחס לראשונה לאינטליגנציה במובנה הרחב, במודל התלת-גורמי של המשכל. במודל זה הוא מנה שלושה סוגי אינטליגנציה: אינטליגנציה מופשטת, שהנה היכולת להבין ולנהל רעיונות ולהשתמש בסמלים מילוליים ומתמטיים; אינטיליגנציה מכנית, שהנה היכולת לעסוק בעצמים מוחשיים ולפתור בעיות קונקרטיות; ואינטליגנציה חברתית, הכוללת את היכולת להבין את הרגשות, המניעים וההתנהגות של העצמי ושל הזולת, לתפוס נכון את המפה החברתית, לפעול בצורה אופטימלית על בסיס מידע זה, לנהוג בתבונה ביחסי אנוש, לתקשר ולפעול באופן סינרגטי עם הזולת (Thorndike, 1920).

ווקסלר המשיך בגישתו של תורנדייק והגדיר אינטיליגנציה כיכולת גלובלית של אדם לפעול מתוך כוונה, לחשוב בצורה רציונלית ולהתמודד בצורה יעילה עם הסביבה. הוא המליץ לבחון אינטיליגנציה בצורה רחבה יותר, שאינה כולל מבחני משכל בלבד, אלא תחומים נוספים, אותם כינה גורמים לא אינטלקטואלים, כגון: רגשות, מוטיבציה, אימפולסיביות וכדומה (Wechsler, 1958).

גילפורד היה אחד החלוצים אשר הגדיר אינטליגנציה כמושג רב-פנים, וסבר כי המונח אינטליגנציה מורכב מ - 120 סוגים שונים של אינטליגנציה. בהמשך דרכו, הוא הציע כי קיימים 150 כישורים המובחנים זה מזה (Guilford, 1967,1988).

גרדנר התנגד גם כן לתפיסה המסורתית המצמצמת את האינטיליגנציה האנושית ופיתח את תיאוריית ה - "אינטליגנציות המרובות" (Multiple Intelligences Theory). על פי הגרסה הראשונית של תיאוריה זו, המונח אינטליגנציה אינו כולל יכולת כללית אחת, אלא מחולק לשבעה סוגי אינטיליגנציות הנבדלות זו מזו ומאפשרות תגובה סתגלנית ונכונה למצבי חיים בסביבה תרבותית. שלוש מהאינטליגנציות האלו: לינגוויסטית, לוגית- מתמטית ומרחבית, קשורות ליכולות הנמדדות על ידי מבחני אינטליגנציה כללית קונבנציונלים כמו מבחן סטנפורד-בינה. האינטליגנציות האחרות הינן מוסיקלית, גופנית - קינסטטית, ואינטיליגנציה אישית, הכוללת שני מרכיבים - אינטליגנציה בין אישית ותוך אישית (Gardner, 1963). בשלב מאוחר יותר נכללה בתיאוריה גם אינטליגנציה נטורליסטית, אקולוגית ועסקית (Gardner et al, 1996). מרכיב האינטיליגנציה הבין-אישית כולל את היכולת לקרוא ולזהות את התנהגות הזולת, מה מניע אותם, כיצד הם פועלים ואיך לשתף איתם פעולה. כמו כן הוא כולל את היכולת להבין מצבים בין אישיים, לנתחם, לפעול בהתאם ולנהל קונפליקטים. מרכיב האינטיליגנציה התוך-אישית כולל את יכולת הפרט להבין את תחושותיו ורגשותיו, לפרשן, ולהשתמש בתוצרי פירוש זה באופן מכוון ובונה, להשגת יעדים או לפתור בעיות.

סלווי ומאייר כללו והרחיבו את האינטליגנציות האישיות של גרדנר במושג א.ר שטבעו, שזכה לפופולריות רבה בשנים האחרונות. הם מתייחסים לא.ר כאל תת-סוג של אינטליגנציה חברתית, ומגדירים אותה כ - "יכולת של הפרט לעקוב אחר רגשותיו ורגשות הזולת, להבחין ביניהם ולהשתמש בידע זה כדי להנחות את מחשבותיו ופעולותיו (Salovey & Mayer, 1990). הגדרה זו היא ההגדרה המקובלת ביותר כיום לא.ר (Zeidner, Matthews & Roberts, in press).

דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פאנל - סקרים - פסיכולוגיה - פורומים - מאמרים - משובים שלי - צור קשר - מפת האתר
שאלון: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
יישומים מסחריים: סקרי דעת קהל - מחקרי שוק

personalidad-online	personality tests