הבדלים בין אישיים במדדים אימפליציטים ואקספליציטים

רק מחקרים בודדים הרחיקו לכת וניסו לקשור למידה אימפליציטית למאפייני אישיות אחרים, למרות חשיבותו המחקרית של הנושא (Reber & Allen, 2000). אותם מחקרים שבוצעו (ולמרבה הצער לא רק הם), נראים חלשים למדי מבחינה מתודית, והם מהוססים בהצגת מסקנות כלשהן בנושא. המחקר הנוכחי מנסה לענות על החסר המחקרי הזה.

אחת ההשלכות של ההנחה לגבי הקדימות האבולוציונית של המערכת האימפליציטית, היא הציפיה לראות התפלגות צפופה יותר באוכלוסיה בביצועיה, ושונות קטנה יותר, בהשוואה לזו האקספליציטית. הנושא כמעט שלא נבדק מחקרית, בין השאר עקב קושי מתודולוגי בהשוואה בין שני סוגי המטלות (Reber & Allen, 2000). בניתוח נתונים ישנים של מחקרי AG, מדווחים Reber & Allen (2000) דווקא על כך שלא נמצאו הבדלים בשונות הבין אישית בין החלק האקספליציטי של המטלה לחלק האימפליציטי שלה.

Reber ועמיתיו השוו בין ביצוע במטלה אימפליציטית (AG) ומטלה אקספליציטית (פתרון סדרות) בעלות רמת קושי זהה, והראו שבעוד שרמת הביצוע הממוצעת היתה דומה בין שתי הקבוצות (61%), במטלה האימפליציטית היתה שונות נמוכה יותר מאשר במטלה האקספליציטית (ס.ת. 7.2 ו- 15.43, בהתאמה). IQ היה קשור במובהק למטלות (אקספליציטיות) של פתרון בעיות (r=.69), והסביר 50% מהשונות בביצוע. הקשר למטלת שיפוטי דקדוקיות לא היה מובהק (r=.25) והסביר רק 6% מהשונות, אך כן היה קשור במובהק לשלב הלימוד (האקספליציטי, r=.46). ראוי לציין שמדובר בניסוי שנעשה על מדגם של 20 נבדקים, ונראה שיש להתייחס בזהירות לממצאיו. בנוסף, נעשה שימוש בגרסה מקוצרת של מבחן WAIS-R, וייתכן ששימוש בגרסה המלאה יכול לחשוף קיומם של קשרים אחרים (Reber et al., 1991).

במחקר שבא לענות על הבעיות המתודולוגיות שצוינו, בדקו McGeorge ועמיתיו קשרים בין מטלות דומות, תוך שימוש בגרסה המלאה של מבחן WAIS-R, וגודל מדגם משמעותי יותר (N=123). הם מצאו קשר מובהק בין הביצוע במטלת הסדרות וציוני ה- WAIS-R. לא נמצאו קשרים בין המטלה האימפליציטית ל- WAIS-R או בין שתי מטלות הלמידה. בנוסף, נצפתה ירידה בביצוע מטלת הסדרות עם עליית גיל הנבדק; לא נמצא קשר דומה בביצוע המטלה האימפליציטית. ניתוח גורמים הראה שמטלת הסדרות נמצאת בקשר עם כל תתי-המבחנים של ה- WAIS-R, ואילו המטלה האימפליציטית נמצאה קשורה במובהק לסכום תוצאות הסקאלות. שני המבחנים טעונים על הפקטור של ארגון תפיסתי, אשר מקושר יותר מהשאר לאינטליגנציה גמישה. רק מטלת הסדרות מראה טעינה מובהקת על הפקטור של תשומת-לב-ריכוז. ממצא זה מביא את החוקרים למסקנה שרק מטלת הסדרות תלויה בהקצאה של תשומת לב מודעת (McGeorge et al., 1997).

בניסוי הראשון שכוון לבחון את הקשר בין למידה אימפליציטית למאפייני אישיות אחרים, מצאו Kassin & Reber שמיקוד שליטה (locus of control) לא היה קשור לחלק האקספליציטי של המטלה (שליפת גירויים מהזיכרון), אך נמצא קשר מובהק בין מיקוד שליטה פנימי לרמת הדיוק בשיפוטים (P=62.04 לבעלי מיקוד שליטה חיצוני, 68.42=P לבעלי מיקוד שליטה פנימי, N=42). נבדקים שלא ביצעו מטלת שליפה של גירויים (מטלה אקספליציטית) לאחר שלב הלימוד ועברו ישירות לשלב השיפוטים לא היו שונים בביצוע, בבטחון או בעקביות, מנבדקים שכן ביצעו שליפה לפני שלב השיפוטים. כלומר, השליפה הנוספת שמעבר לשלב הלימוד לא שיפרה את הידע של הנבדקים או את מידת בטחונם בו, ממצא שלטענתם תומך בהנחה שהשפעתה של הרמה האקספליציטית של מטלות על ביצועים אימפליציטים אינה משמעותית. נמצא קשר בין מידת הדיוק בשיפוטים והבטחון בהם, וקשר זה היה חזק יותר עבור נבדקים בעלי מיקוד שליטה פנימי. נמצא גם קשר בין בטחון ועקביות, שלא היה קשור למיקוד שליטה (Kasin & Reber, 1979).

לבסוף, Rathus ושותפיו מצאו שחרדה כרונית (לא קלינית) היתה קשורה לביצועים אקספליציטים אבל לא אימפליציטים, בעוד שדיכאון כרוני (לא קליני) לא היה קשור לשני סוגי הביצוע (Rathus, Reber, Manza, & Kushner, 1994).

דף הבית - שאלות נפוצות - רישום - מודעות עצמית - מחקר מדעי - פאנל - סקרים - פסיכולוגיה - פורומים - מאמרים - משובים שלי - צור קשר - מפת האתר
שאלון: זוגיות - אישיות - אמונות - בריאות - עמדות - משפחה - התנהגות
יישומים מסחריים: סקרי דעת קהל - מחקרי שוק

personalidad-online	personality tests